שם האוסף: New Wave Classics
חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי
שנה: 1989
עורכים: משה מורד וליאור סולימן
מאסטרינג: בן ברנפלד - ה.מ. אקוסטיקה בע"מ
מק"ט: 456782-2
רשימת שירים:
- Yazoo - Situation (Francois Kervorkian U.S. 12" Remix) (5:40)
- Gary Numan - Cars (3:47)
- Talk Talk - Talk Talk (Extended Mix) (4:30)
- Depeche Mode - Just Can't Get Enough (7" Version) (3:33)
- Thomas Dolby - She Blinded Me With Science (3:40)
- Bauhaus - Kick In The Eye (Searching For Satori) (3:29)
- Nina Hagen - New York/ N.Y. (4:52)
- Fad Gadget - Collapsing New People (London Mix) (9:17)
- Smiths, The - A Rush and a Push and the Land Is Ours (2:54)
- John Cale - Dying On The Vine (5:14)
- Talk Talk - Such A Shame (5:42)
- Psychedelic Furs, The - Heartbeat (New York Remix) (8:12)
- Yazoo - Don't Go (3:06)
- Kraftwerk - The Model (3:40)
- הקליק - אל תדליקו לי נר - 4:14
עיצוב ועטיפה: עבודה של סיגל דיאמנט. עיבוד של העטיפה של תקליט האוסף "New Wave Classics 2" לדיסק. הפונטים שדיאמנט עיצבה ממש יפים ומעבירים את רוח האוסף. הדמות המוצללת מעניקה עוד level מעניין לעטיפה המוצלחת הזאת. ציון עיצוב: 9
| עטיפת התקליט הראשון |
ביקורת ורקע: אוסף שממש שמחתי למצוא לאחרונה, בזכותו של איל לוי מהחנות הותיקה "מרכז התקליט" שבצפון. מדובר באחד האוספים הראשונים שאן.אם.סי הוציאו על דיסק, אי-שם בשנת 1989. האוסף, 15 קטעים של גל-חדש משובח, הוא למעשה שכלול של שני תקליטים שיצאו ב-1988 וב-1989 על גבי תקליטים וקלטות. האוספים נקראו "New Wave Classics - אוסף להיטי גל חדש" (מק"ט: 462413-1) ו"New Wave Classics vol. II" (מק"ט 465481-1). אחרי ששני האוספים האלו היו להצלחה, הוחלט לקחת 15 קטעים מתוך עשרים הקטעים שהאוספים האלו כללו ולהפוך אותם לדיסק אחד.
בחירת הקטעים ממש משובחת וכוללת להיטי מצעדים, להיטי רחבות, קטעי אלטרנטיבה מעניינים ויציאות מפתיעות, לצד גרסאות 12 אינץ' נדירות ואפילו קטע ישראלי מצויין שסוגר אותו. האוסף ערוך טוב ואפילו במרחק 30 שנה (כמעט) תענוג להאזין לו.
אני לא מרבה לדבר על מאסטרינג באתר הזה, מפני שאני לא ממש אודיופיל ולהתחיל להכנס לזה, זה קצת בור ללא תחתית עבורי. מה שכן, בדיסק הספציפי הזה נעשה מאסטרינג אליפות, של בן ברנפלד מה.מ. אוקוסטיקה בע"מ, מאסטרינג שנשמע fresh גם היום. ברנפלד עשה מאסטרינג לכמות מטורפת של אוספים ואני מבטיח לנסות לספר על עבודתו קצת יותר בעתיד.
| עטיפת התקליט השני |
עוד אלמנט טכני שאני רוצה לדבר עליו, זה שכמו כל הדיסקים בתקופה ההיא, הוא הודפס במספר מועט (יחסית) של עותקים, 1000, למיטב ידיעתי. האוסף, כמו עוד דיסקים רבים אחרים של אן.אם.סי/CBS באותה תקופה, הודפס באוסטריה, במפעל של Sony/CBS, חברת תקליטים ש-CBS היתה למעשה השלוחה המקומית שלה בישראל. למעשה, הדיסק הישראלי הראשון, זה של אריק איינשטיין מ-1986, הודפס באותו מפעל אוסטרי. במקרה של איינשטיין, זה היה בגלל שבישראל לא היו עדיין מפעלים לייצור דיסקים, כשמפעל הראשון כאן, CDI שבכרמיאל, הוקם רק בסוף 1987. מאז הקמתה של CDI, אן.אם.סי נהגה להדפיס את רוב אלבומיה במפעל הישראלי. למעשה, היא משתמשת בשירותיהם עד היום. למרות זה, כמו במקרה של "New Wave Classics", באן.אם.סי פנו למפעל האוסטרי. זה לא היה מקרה חריג ובהמלך השנים עוד עשרות דיסקים שאן.אם.סי הוציאו הודפסו באוסטריה. מדובר היה, בין השאר, בדיסקים של אמנים ישראלים והרבה פעמים נמצאו דיסקים שבאופן אבסורדי היה כתוב עליהם גם "תוצרת ישראל" וגם "Made in Ausrtria". כאלו היו, לדוגמה, אלבומים של סי היימן ושל משינה. הסיבה הרשמית למדוע אן.אם.סי הדפיסו חלק מהדיסקים באוסטריה, מעולם לא פורסמה. הסיבה שנזרקה במהלך השנים היא שהיה מדובר בפעולה שהיא תוצאה של עלויות, כשהיה זול יותר לייצר בחו"ל. למרות המחיר, הסיבה שבכל זאת רוב הדיסקים של אן.אם.סי יוצרו בארץ היא זמינות. תהליך ההדפסה בחו"ל, כולל השינוע, המכס והמשלוחים, גרם לכך שתהליך הדפסה יכל להמשך למעלה מחודש, בניגוד לימים ספורים במפעל הישראלי. כשאתה חברת תקליטים, תאריך הוצאה זה דבר חשוב ולכן לא היה אפשר להסתמך בדבר הזה על המפעל בחו"ל.
ציון: 10
ערך אספני: 150 ש"ח