The Best of Europarade

שם האוסף: The Best of Europarade

תת כותרת: מסיבת ריקודים נון סטופ!

שנה: 1988

חברת תקליטים: CBS/אן.אם.סי

עריכה: משה מורד

די.ג'יי מיקס: יורם וואזאנא

הפקה: ליאור סולימן

מק"ט: CBS 462915-2

רשימת השירים:

1. Paul Lekakis - Boom Boom (Let's Go Back To My Room) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:41)
2. Desireless - Voyage Voyage (Extended Remix) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:45)
3. Magazine 60 - Pancho Villa (Star De Cantina) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:38)
4. Jellybean - Jingo (UK House Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (6:11)
5. M|A|R|R|S - Pump Up The Volume (DJ Set by Yoram Vazana) (3:39)
6. Bomb The Bass - Beat Dis (Extended Dis) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:20)
7. Spagna - Call Me (DJ Set by Yoram Vazana) (3:31)
8. Lucia - La Isla Bonita (Dance Version) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:40)
9. Eighth Wonder - I'm Not Scared (Disco Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:36)
10. Bad Boys Blue - Gimme Gimme Your Lovin' (Little Lady) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:49)
11. Patty Ryan - (You're) My Love, (You're) My Life (DJ Set by Yoram Vazana) (6:15)
12. Hazell Dean - Who's Leaving Who (Bob's Tambourine Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:05)
13. Tia - Boy Toy (Club Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:01)
14. Eartha Kitt - I Don't Care (Vocal) (DJ Set by Yoram Vazana) (4:20)
15. Karel Fialka - Hey Matthew (DJ Set by Yoram Vazana) (3:16)

עיצוב ועטיפה: העטיפה של הדיסק כוללת את אותו האיור מהעטיפה של הפרק הרביעי של "יורופרייד", רק ששינו לו את

עטיפת האוסף "יורופרייד 4"

העימוד והכיתוב. העטיפה של "יורופרייד 4" הפכה לאחת מעטיפות האוספים האייקוניות ביותר שהיו כאן. האיור, של אתי כהן, שהציג בחור שמנמן, על אי בודד, דג דגים ושומע תקליטים, היה היסטרי והוא עזר לאוסף למכור כמויות מרשימות. כשהוחלט להוציא את הדיסק, לקחו את אותו איור, שמקבל בדיסק פחות כבוד משהוא קיבל בתקליט. הכיתוב בדיסק מסתיר חלקים ממנו והטריק בתקליט, שלכתוב את הלהיטים הבולטים באוסף בתוך הענן שמצוייר בשמיים, לא מיושם כאן. 

האיור המקורי הפך לכל-כך אייקוני, שהשימוש בו בדיסק לא התקבל כמחזור ונתפס, בסך-הכל, כהגיוני. למרבה הצער, לאתי כהן אין קרדיט בדיסק והקרדיט על העיצוב הולך לאדו, הלא הוא אדו רבינוביץ', שעיצב באותה תקופה לאן.אם.סי. רבינוביץ' אכן עימד ועיצב את העטיפה לדיסק, אבל לא לתת קרדיט לכהן, זה לא פחות מבזיון.

בבוטום ליין, זה בסדר שהתשמשו באותו איור שוב, אם כי הביצוע בדיסק פחות מוצלח מהביצוע המקורי בתקליט. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי עשר שנים (!) שאני כותב את האתר הזה, סוף סוף הגעתי לדיסק אוסף שאפשר לכנות אותו כ"גביע הקדוש" של כל האוספים שיצאו בארץ - "The Best of Europarade". מדובר בלא פחות מהאוסף הראשון שחברת אן.אם.סי הוציאה על גבי דיסק, אי שם בשלהי שנת 1988. דיסק שבזמן אמת כשל לחלוטין ולכן היום נחשב למאוד נדיר.

קצת רקע: באותה התקופה - נגני דיסקים החלו להכנס חזק לשוק וחברות התקליטים השונות החלו להוציא אלבומים בהתאם. "טופ פופ 88" של פונוקול היה האוסף הראשון שיצא על דיסק, כשמיד לאחריו יצאו אוספי נוסטלגיה של החברות איסטרוניקס, הליקון והד-ארצי. אן.אם.סי קלטה את הוייב והחברה הבינה שהיא גם צריכה לעלות על רכבת הדיסקים ולהוציא אוסף משלה על גבי תקליטור. 

האוסף שאן.אם.סי הוציאו היה המיטב של סדרת האוספים המובילה שלהם באותה תקופה - "יורופרייד". הדיסק הכיל את הקטעים הבולטים מהפרקים 4 עד 8, שיצאו בשנים 1987-1988. כמו בתקליטים, גם בדיסק השירים חוברו במיקס על ידי הדיג'יי המוכשר יורם ואזאנא. 

ואזאנא הצטרף לסדרת "יורופרייד" בפרק 4, אחרי שמשה מורד מ-CBS (לימים אן.אם.סי), ראה את ואזאנא ממקסס מקסי סינגלים בצורה גאונית במועדון הסינרמה בתל-אביב. מורד הזמין את ואזאנא למקסס את הקטעים בפרק החדש של "יורופרייד", שעד אז היה יוצא בצורה לא ממוקססת. ואזאנא הצעיר כמובן התלהב והסכים. 

העבודה של ואזאנא ב"יורופרייד 4" היתה מבריקה. השירים מוקססו אחד לשני בצורה כל כך חלקה, שעד היום, 33 שנים אחרי, המיקס נשמע מלהיב, כשהוא ממש מכניס אותך לאווירת מסיבה, בדיוק כפי שהיא היתה אי שם בשנת 87.

הקונספט של תקליט ממוקסס היה שיחוק והוא נחטף בחנויות. במהרה - כל מסיבה בישראל נשמעה בדיוק אותו דבר. אנשים פשוט שמו קלטת של "יורופרייד" במערכת שלהם - ולא היה צריך לעשות יותר כלום. רק לרקוד. 

במהרה - גם בפונוקול ובהד ארצי ניסו חיקו את הקונספט של אוסף במיקס, כשפונוקול דבקה בקונספט לאורך כל סדרת "טופ פופ" (עד סוף 1991) ובהד ארצי זנחו את הרעיון במהרה. אן.אם.סי גם המשיכה עם ואזאנא, שמיקסס להם את כל אוספי הלהיטים עד שנת 1992. 
כשבאן.אם.סי הגיעו לעשות את הדיסק הראשון שלהם, הם חשבו שמה שעבד בתקליטים וקלטות יעבוד גם בדיסק. למרבה הצער, זה לא היה כך. היום, הדיסק הזה אולי נשמע גאוני, אבל ב-1988, הדיסק הזה היה ההיפך הגמור ממה שאנשים חיפשו כשהם קנו תקליטור. היו שלושה דברים עיקריים שאנשים שקנו תקליטורים חיפשו:
1. יותר שירים ממה שהם קיבלו בתקליטים. 
2. מוזיקה באיכות דיגיטלית.
3. יכולת לשלוט על רשימת ההשמעה. הרעיון שאפשר להעביר שיר בלחיצת כפתור היה חדשני. משהו שלא היה קיים בתקליט ובקסטה.  

שניים משלושת הדברים האלו, מי שקנה את "המיטב של יורופרייד", לא קיבל. השירים בדיסק מוקססו זה לזה מתקליטים, שעברו דיגיטציה באולפני אשל לתקליטור. מכאן, האיכות הדיגיטלית שאנשים חפשו בדיסקים שלהם, לא היתה פה. אנשים פשוט קיבלו תקליט שהוקלט לדיסק. גם הרצון לדלג בין שירים לא ממש זרם מפני שההקלטה במיקס, משמעה היה שאם התחלת, נגיד, בקטע 5, הקטע לא התחיל מההתחלה שלו, הוא התחיל במיקס שלו עם הקטע הקודם. בנוגע לשפע השירים, האוסף הזה היה יחסית סביר, עם 15 קטעים.

בכל מקרה, קוני הדיסקים הצביעו ברגליים ולא קנו את "המיטב של יורופרייד". אלף עותקים הודפסו ממנו, אבל הוא מכר בקושי חמישית מהכמות שהודפסה. 

לאן.אם.סי לקח זמן להתאושש ורק עמוק לתוך 1989, הם הוציאו את האוסף הבא שלהם על גבי תקליטור, "סופרמיקס 3". האוסף הזה שילב בין הדברים. קצת שירים ממוקססים, קצת מופרדים. "סופרמיקס 3" היה להצלחה אדירה והוא מכר מלא על תקליטורים, כך שנעשה איתו תיקון.

נחזור לדיסק של "יורופרייד", בגלל המכירות הדלות, האוסף הזה נעלם מהראדר לחלוטין. הסיכוי למצוא אותו בחנויות יד שניה הוא אפסי ואפילו בתקליטיות הגדולות של ישראל הוא לא קיים. לא בזאת של גלי צהל, לא בזאת של קול ישראל (כיום תאגיד השידור) ולא בזאת של הספריה הלאומית.

אישית, חיפשתי אותו במשך כמעט 30 שנה. מרוב שהוא נדיר, אנשים רבים, אספנים רציניים, כלל לא האמינו לי שהוא קיים. רק לאחרונה, במקרה, האוסף צץ על ידי האספן שי בן שטרית שמכר אותו. בזכות ידידי מוטי קופר, הצלחתי להיות הראשון ששם עליו יד. זה לא היה זול, אבל זה היה שווה את זה. בעיקר באספקט של היכולת לתעד אוסף כל כך חשוב ולהתקדם עוד צעד בדרך להשלים את תמונת האוספים הלועזיים שיצאו בארץ.

אחרי שהשגתי את האוסף מהרתי להאזין לו. באופן אבסורדי, דווקא הסיבות שגרמו לאוסף לא להצליח, הופכות אותו לכל-כך מדהים ומרגש כיום. לשמוע את המיקס של ואזאנא על דיסק, זאת חוויה שמיימית. לא פחות. 67 דקות מקפיצות, עם יציאות שכמעט שכחתי שקיימות, במיקסים מבריקים. היכולת לשמוע דברים באיכות של תקליטור, בדיוק כמו שהם היו נשמעים במועדון ב-1988, הם לא עניין של מה בכך. צרפתי קישור, כדי שכולכם תוכלו להינות מזה. תאמינו לי, זה שווה.

ציון: 10

ערך אספני: 400 ש"ח

 

קישור להורדה: https://tinyurl.com/yyzbsdgh

הגדולים של גימל

שם האוסף: הגדולים של גימל

תת כותרת: Gimmels Greatest - שגעון של להיטים

חברת תקליטים: CBS

שנה: 1985

עורכים: בני דודקביץ' ומשה מורד

מק"ט: CBS26498

רשימת שירים:

צד א':

1. Dead Or Alive - You Spin Me Round (Like A Record) (3:13)
2. King - Love and Pride (3:21)
3. Duran Duran - Wild Boys (4:14)
4. Stephen "Tin Tin" Duffy - Kiss Me (3:56)
5. Kirsty MacColl - A New England (3:50)
6. Ultravox - Love's Great Adventure (3:06)

צד ב':

1. David Bowie - This Is Not America (with Pat Metheny) (3:49)
2. Wham! - Last Christmas (7" Version) (4:24)
3. The Limit - Say Yeah (3:09)
4. Billy Ocean - Loverboy (4:07)
5. Ashford and Simpson - Solid (3:44)
6. Tina Turner - Private Dancer (4:00)

עיצוב ועטיפה: אחת העטיפות היפות אי-פעם. עבודה מושלמת של דניס ג'ונס. פאזל של תמונות כלל האמנים שמרכיבים את האוסף עם שמותיהם בעברית על העטיפה הקדמית. בעטיפה האחורית יש את רשימת השירים בעברית, רשימת השירים באנגלית, טקסט חשוב של גלעד בן-שך מרשת ג' וגם תמונות עטיפות האלבומים שכבר יצאו, של האמנים ששיריהם משתתפים באוסף. פרפקטו. ציון עיצוב: 10

אני, רוכש את Now 100 בלונדון

ביקורת ורקע: בחודש האחרון ציינו בבריטניה את הוצאת הפרק ה-100 של סדרת האוספים האלמותית NOW (או בשמה המלא Now That's What I Call Music). הסדרה החלה את דרכה ב-1983 ומאז יוצאת שלוש פעמים בשנה ואפילו בעידן הסטרימינג ממשיכה למכור במספרים מרשימים גם מהעותקים הפיזיים שלה. סדרת Now היא כל-כך אייקונית בבריטניה, שלבריטים נוסף איזשהו סוג של ז'רגון כזה, שאלה מובנת ששואלת "מה היה ה-Now הראשון שלך?". דרך התשובה אפשר ללמוד המון על בן-אדם, בעיקר על גילו ועל התקופה שהוא גדל בה. מחקר שנעשה גם גילה שכמעט תמיד ה-Now הראשון שהיה לבן-אדם, יהיה גם ה-Now האהוב עליו. זה נתון מדהים, שמוכיח עד כמה אוסף וראשוניות יכולים להיות משפיעים על טעמו של מישהו או מישהי.

כמובן שמאז 1999 גם בישראל סדרת Now יוצאת בישראל ואני משער שלרבים מילידי סוף שנות השמונים והלאה בארץ, Now היא הסדרה האולטימטיבית. מה ש"מקסימום" היתה למי שגדל באייטיז ו"היטמן" למי שגדל בניינטיז. 

מכיוון שבשנות השמונים לא היה לנו בארץ Now (מלבד נסיון קצר של CBS להוציא שלושה פרקים של הסדרה הבריטית בגרסה מצומצמת ישראלית ב-87-88), השאלה מה היה ה-Now הראשון שלך לא ממש היתה רלוונטית כלפי. נכון, החל מ-Now 17, שיצא ב-1990, אני רוכש כל פרק שלה שיוצא, אבל זה ממש לא היה האוסף הראשון שלי. ואת הראשון, כאמור, לא שוכחים ואם שואלים אותי מה ה"Now" הראשון שלי, אני עונה ש"הגדולים של גימל".

את "הגדולים של גימל" קיבלתי במתנה ליומולדת 9, ממש כשהוא יצא, במאי 1985. אני לא זוכר מי הביא לי את האוסף, אבל זה בטוח אמא ואבא או אחת הסבתות. זאת היתה בחירה קלה למתנה. באותה תקופה הייתי שרוף על רשת ג', בעיקר על "המצעד הלועזי השבועי" שערך בני דודקביץ' והגיש יגאל רביד. את האוסף "הגדולים של גימל" ערך דודקביץ', ביחד עם משה מורד מ-CBS, בהשראת הלהיטים הגדולים של המצעד באותה תקופה. בעטיפה האחורית של האוסף כתב עליו טקסט העורך המיתולוגי ומנהלה של רשת ג' באותם הימים, יגאל בן-שך, את הדברים הבאים:

"בתשע שנות קיומה של רשת ג' קנה לעצמו מצעד הפזמונים הלועזיים מעמד מרכזי בלוח השידורים שלנו, והוא משמש חממה ללהיטי-ענק רבים. מטבע הדברים זכו רק להיטים מעטים להכלל באלבום הראשון והבחירה היתה קשה, אבל חזקה על בני דודקביץ, העורך הותיק והמסור של המצעד, שבחר בשבילכם את השירים הטובים והיפים של הזמן הזה והם יאים לשם "הגדולים של ג'".

אין זה תקליט ראשון היוצא בשיתוף רשת ג' אבל מעתה אנו מקווים לבסס מסורת, והתקליטים מכל תחומי המוסיקה שבה עוסקת הרשת, יראו אור ברציפות ולעיתים מזומנות, בשיתוף חברת סי בי אס.

האזנה נעימה."

גלעד בן-שך

ירושלים, אייר תשמ"ה מאי 1985

12 קטעים ממלאים את האוסף ומלבד אחד, "Say Yeah" של The Limit, כולם היו להיטים מפוצצים. הרוח היא רוח הגל החדש הבריטי, אם כי בסוף האוסף יש גם שתי נציגויות אמריקאיות מרגשות. בגב האוסף - שמות השירים מופיעים גם באנגלית וכמו שהתרגלנו ברשת ג' - גם בעברית. התרגומים האלו אולי נראים לנו היום מיושנים, לעיתים מגוכחים, אבל הם היו נכונים לאותה התקופה, כשהאנגלית עדיין לא היתה שפה כל-כך דומיננטית בישראל. אפשר לזלזל בתרגומים האלו, אבל אם תעצרו רגע, תפנימו שגם היום משתמשים בהם, בסדרות או בסרטים, מבלי שזה יזכה להתנשאות שמפגינים כלפי התרגומים של האייטיז. אחרי הכל, מי לא אומר שהוא ראה את "משחקי הכס", "שובר שורות", "סיפורה של שפחה" או "צעצוע של סיפור"? מדוע התרגומים האלו יותר לגיטימיים מלקרוא ללהקה "בתולת הברזל", או לשיר "כמו בתולה"?

בכל מקרה, אלו תרגומי שמות האמנים והשירים באוסף "הגדולים של גימל":

צד א'

העטיפה האחורית של האוסף

1. חי או מת - את מסובבת אותי (כמו תקליט)

2. שלישיית קינג - אהבה וגאווה

3. דוראן דוראן - נערי הפרא

4. סטיבן "טין טין" דאפי - נשקי אותי

5. קירסטי מקול - אנגליה חדשה

6. אולטרווקס - ההרפתקאה הגדולה של האהבה

צד ב'

1. דיוויד בואי/להקתו של פט מתני - אין זו אמריקה

2. וואם - חג מולד האחרון

3. קצה הגבול - אמרי כן

4. בילי אושן - מאהב

5. אשפורד וסיפסון - מוצק

6. טינה טרנר - רקדנית פרטית

"הגדולים של גימל" היה להצלחת ענק. אוסף עם כל כך הרבה להיטי ענק היה הקניה ההגיונית לכל מי שאהב להיטים באותה תקופה והיו המון כאלו. בעקבות ההצלחה, מורד דדודקביץ' ערכו עוד אוסף עבור CBS, אבל זה, משום מה לא ממש הצליח. מה שכן, כמו שכתב בן-שך, שיתופי הפעולה של ג' עם CBS המשיכו והתחנה והחברה הוציאו עוד כמה אוספים חשובים עד סוף שנות השמונים, אז CBS נקנתה על ידי אן.אם.סי.

נחזור קצת לאוסף ולתקופה המדהימה ההיא, 1985. רשת ג' היתה אז בשיאה. תכניות של מגישים כמו יקיר אביב ושוש עטרי היו להצלחות כל כך גדולות בקרב צעירים, שהם למעשה הכתיבו את סדר היום התרבותי של כל מי שגדל בתקופה ההיא.

הטופס המקורי שהוכן ברשת ג' עם דירוג המצעד השנתי

למרבה הצער, לא נותרו כמעט הקלטות משנות השיא של גימל, התקופה שבה היו לתחנה משדרים רבים עם רייטינג מטורף של למעלה מ-50 אחוזי האזנה. זה היה מהקמתה ב-1976 ועד לקראת סוף האייטיז. ההקלטות היחידות ששרדו הן של מאזינים, שהקליטו בזמן אמת ובמקרה הקלטות שעליהן הם הקליטו, שרדו את הזמן שעבר. כזאת היא לדוגמה הקלטת שמשה בן-חיים שמר, של הקלטת "המצעד הלועזי השנתי לשנת 1985 (מצעד 85')". הקלטת נשמרה במצב סביר ורימאסטרינג ודיגיטציה שערכו לה קובי מנורה ואופיר פלג, החזירו את התכנית המיתולוגית הזאת לחיים. זאת תכנית מרגשת, שמגיש במקצועניות ובחניניות יגאל רביד, הכל עם עריכה וטקסטים מצויינים של דודקביץ', כמו גם סטטיסטיקות מרתקות שהכינה עפרה הלפמן המדהימה והקריאה השדרנית הנשכחת יונה אבן-דר.
בתמונה המצ"ב (לחצו עליה כדי להגדיל), נמצא צילום של טופס המצעד המקורי, זה שהכין דודקביץ', שממנו קראו רביד ואבן-דר את הדירוג בשידור חי, לפני 33 שנים. הטופס כולל, כמובן, את שמות כל האמנים והשירים - מתורגמים.
למרות האכזבות מהדרותם של הלהיטים הענקיים "Love and Pride", "Take on Me" ו"Don't You Forget About Me", זה עדיין מצעד מרגש ומאפיין את טעם הקהל הישראלי באותו זמן. שילוב מעולה של יורופופ, ניו ווייב בריטי, רוק אמריקאי, דיסקו וסול.

אני מנצל את ההזדמנות הזאת, של הפוסט הזה, גם להזכר ולשתף הקלטה של המצעד הזה. לפני שאני אאחל האזנה נעימה, אני מבקש שוב: מי שיש לו הקלטות של רשת ג' הלועזית, משנות השבעים ועד שנות התשעים, בבקשה צרו עמי קשר וביחד נחזיר לחיים את ההקלטות האלו. עכשיו - האזנה נעימה.



ערך אספני: 50 ש"ח

ציון: 10

New Wave Classics

שם האוסף: New Wave Classics

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי

שנה: 1989

עורכים: משה מורד וליאור סולימן

מאסטרינג: בן ברנפלד - ה.מ. אקוסטיקה בע"מ

מק"ט: 456782-2

רשימת שירים:

1. Yazoo - Situation (Francois Kervorkian U.S. 12" Remix) (5:40)
2. Gary Numan - Cars (3:47)
3. Talk Talk - Talk Talk (Extended Mix) (4:30)
4. Depeche Mode - Just Can't Get Enough (7" Version) (3:33)
5. Thomas Dolby - She Blinded Me With Science (3:40)
6. Bauhaus - Kick In The Eye (Searching For Satori) (3:29)
7. Nina Hagen - New York/ N.Y. (4:52)
8. Fad Gadget - Collapsing New People (London Mix) (9:17)
9. Smiths, The - A Rush and a Push and the Land Is Ours (2:54)
10. John Cale - Dying On The Vine (5:14)
11. Talk Talk - Such A Shame (5:42)
12. Psychedelic Furs, The - Heartbeat (New York Remix) (8:12)
13. Yazoo - Don't Go (3:06)
14. Kraftwerk - The Model (3:40)
15. הקליק - אל תדליקו לי נר - 4:14
    
     

עיצוב ועטיפה: עבודה של סיגל דיאמנט. עיבוד של העטיפה של תקליט האוסף "New Wave Classics 2" לדיסק. הפונטים שדיאמנט עיצבה ממש יפים ומעבירים את רוח האוסף. הדמות המוצללת מעניקה עוד level מעניין לעטיפה המוצלחת הזאת. ציון עיצוב: 9

עטיפת התקליט הראשון

ביקורת ורקע: אוסף שממש שמחתי למצוא לאחרונה, בזכותו של איל לוי מהחנות הותיקה "מרכז התקליט" שבצפון. מדובר באחד האוספים הראשונים שאן.אם.סי הוציאו על דיסק, אי-שם בשנת 1989. האוסף, 15 קטעים של גל-חדש משובח, הוא למעשה שכלול של שני תקליטים שיצאו ב-1988 וב-1989 על גבי תקליטים וקלטות. האוספים נקראו "New Wave Classics - אוסף להיטי גל חדש" (מק"ט: 462413-1) ו"New Wave Classics vol. II" (מק"ט 465481-1). אחרי ששני האוספים האלו היו להצלחה, הוחלט לקחת 15 קטעים מתוך עשרים הקטעים שהאוספים האלו כללו ולהפוך אותם לדיסק אחד.

בחירת הקטעים ממש משובחת וכוללת להיטי מצעדים, להיטי רחבות, קטעי אלטרנטיבה מעניינים ויציאות מפתיעות, לצד גרסאות 12 אינץ' נדירות ואפילו קטע ישראלי מצויין שסוגר אותו. האוסף ערוך טוב ואפילו במרחק 30 שנה (כמעט) תענוג להאזין לו. 

אני לא מרבה לדבר על מאסטרינג באתר הזה, מפני שאני לא ממש אודיופיל ולהתחיל להכנס לזה, זה קצת בור ללא תחתית עבורי. מה שכן, בדיסק הספציפי הזה נעשה מאסטרינג אליפות, של בן ברנפלד מה.מ. אוקוסטיקה בע"מ, מאסטרינג שנשמע fresh גם היום. ברנפלד עשה מאסטרינג לכמות מטורפת של אוספים ואני מבטיח לנסות לספר על עבודתו קצת יותר בעתיד.

עטיפת התקליט השני

עוד אלמנט טכני שאני רוצה לדבר עליו, זה שכמו כל הדיסקים בתקופה ההיא, הוא הודפס במספר מועט (יחסית) של עותקים, 1000, למיטב ידיעתי. האוסף, כמו עוד דיסקים רבים אחרים של אן.אם.סי/CBS באותה תקופה, הודפס באוסטריה, במפעל של Sony/CBS, חברת תקליטים ש-CBS היתה למעשה השלוחה המקומית שלה בישראל. למעשה, הדיסק הישראלי הראשון, זה של אריק איינשטיין מ-1986, הודפס באותו מפעל אוסטרי. במקרה של איינשטיין, זה היה בגלל שבישראל לא היו עדיין מפעלים לייצור דיסקים, כשמפעל הראשון כאן, CDI שבכרמיאל, הוקם רק בסוף 1987. מאז הקמתה של CDI, אן.אם.סי נהגה להדפיס את רוב אלבומיה במפעל הישראלי. למעשה, היא משתמשת בשירותיהם עד היום. למרות זה, כמו במקרה של "New Wave Classics", באן.אם.סי פנו למפעל האוסטרי. זה לא היה מקרה חריג ובהמלך השנים עוד עשרות דיסקים שאן.אם.סי הוציאו הודפסו באוסטריה. מדובר היה, בין השאר, בדיסקים של אמנים ישראלים והרבה פעמים נמצאו דיסקים שבאופן אבסורדי היה כתוב עליהם גם "תוצרת ישראל" וגם "Made in Ausrtria". כאלו היו, לדוגמה, אלבומים של סי היימן ושל משינה. הסיבה הרשמית למדוע אן.אם.סי הדפיסו חלק מהדיסקים באוסטריה, מעולם לא פורסמה. הסיבה שנזרקה במהלך השנים היא שהיה מדובר בפעולה שהיא תוצאה של עלויות, כשהיה זול יותר לייצר בחו"ל. למרות המחיר, הסיבה שבכל זאת רוב הדיסקים של אן.אם.סי יוצרו בארץ היא זמינות. תהליך ההדפסה בחו"ל, כולל השינוע, המכס והמשלוחים, גרם לכך שתהליך הדפסה יכל להמשך למעלה מחודש, בניגוד לימים ספורים במפעל הישראלי. כשאתה חברת תקליטים, תאריך הוצאה זה דבר חשוב ולכן לא היה אפשר להסתמך בדבר הזה על המפעל בחו"ל.

ציון: 10

ערך אספני: 150 ש"ח 

צפיחית בדבש

שם האוסף: צפיחית בדבש

תת כותרת: מלוח שידורי רשת ג אל המקול שלך - 26 להיטים גדולים משנות ה-50

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי/ קול ישראל

שנה: 1990. הוצאה מקורית בשנת 1986

מק"ט: 466738-2 (תקליטור), 57015 (תקליט)

עריכה: גלעד בן-ש"ך

הפקת תקליט: אמנון שילוני

הפקת תקליטור: משה מורד וליאור סולימן

תודה מיוחדת: רונלד קול

רשימת שירים (תקליטור*):

1. Eileen Rodgers - Treasure Of Your Love (2:51)
2. Les Paul - Johnny (Is The Boy For Me) (with Mary Ford) (1:59)
3. Bourvil - Salade De Fruits (3:18)
4. Diana Decker - Poppa Piccolino (2:59)
5. Dean Martin - The Man Who Plays The Mandolino (2:48)
6. Eydie Gorme - La Ultima Noche (with Los Panchos) (2:55)
7. Ruby Murray - Goodbye Jimmy, Goodbye (with Norrie Paramor And His Orchestra) (2:50)
8. Tex Ritter - High Noon (2:50)
9. Kay Starr - Changing Partners (2:55)
10. Eddie Calvert - Julia (2:29)
11. Rosemary Clooney - Where Will The Dimple Be? (2:25)
12. Johnny Mathis - Wild Is The Wind (2:28)
13. Eve Boswell - She Said (2:47)
14. Renato Carosone - Caravan Petrol (3:21)
15. Doris Day - Sugarbush (with Frankie Laine) (2:01)
16. Danielle Darrieux - Laura (2:19)
17. Four Lads, The - Istanbul (Not Constantinople) (2:23)
18. Flo Sandon's - El Negro Zumbon (3:17)
19. Gisele MacKenzie - Seven Lonely Days (2:11)
20. Virginie Morgan - "La Sorciere" (2:46)
21. Aurelio Fierro - Luna Rossa (3:27)
22. Tennessee Ernie Ford - Sixteen Tons (2:35)
23. Peggy Lee - Fever (3:20)
24. Johnny Ray - Just Walking In The Rain (2:39)
25. Guy Mitchell - Singing The Blues (2:27)
26. Domenico Modugno - Piove (Ciao Ciao Bambina) (3:04)

* בתקליט - עשרת השירים הראשונים ממלאים את צד א' לפי אותו סדר והקטעים 11-20 ממלאים את צד' ב', שוב לפי אותו הסדר.

עטיפה: עיצוב של אתי כהן. העטיפה על התקליט היא אחת האייקוניות של התקופה. דמויות קולנעיות גזורות על רקע בצבע קרמי. ליד כל שיר רשומה השנה בה הוא נעשה ובגרסת התקליט - בגבו - יש טקסט מרגש של השדרן דן כנר. בגרסת התקליטור, למרבה הצער, ויתרו על הטקסט הזה. אמנם היום העטיפה הזאת אולי נראית קצת דלה, או פרימיטיבית, אבל בזמן אמת היא לגמרי עשתה את העבודה. ציון עיצוב: 8

רקע וביקורת: אוסף שיצא בשנת 1986 על גבי תקליטים וקלטות והיה להצלחה אדירה, אלבום פלטינה. האוסף נעשה על ידי אנשי רשת ג' והוא מבוסס על תכנית הנוסטלגיה "צפיחית בדבש", שהתמקדה במוסיקת שנות החמישים. ההצלחה האדירה של האוסף הביאה את חברת CBS, שבימים ההם שינתה את שמה לאן.אם.סי, להוציא את האוסף מחדש על דיסק ב-1990, כשהעניין בתקליטורים החל לעלות. בגרסת ה-CD נוספו שישה שירים שלא היו בגרסת התקליט/קלטת.
גרסת התקליטור לא זכתה להצלחה האדירה לה זכו התקליט והקלטת, חמש שנים קודם לכן, אבל היא כן היתה מוצר קטלוגי ראוי שישב על המדפים במשך כמה שנים.
מבחינה מוסיקלית ורעיונית אני יכול להכביר במלים על האוסף הזה, אבל הטקסט שדן כנר, מגיש "צפיחית בדבש" ברשת ג', כתב בגב התקליט, ממחיש את חשיבותו יותר מכל. כשקוראים את הטקסט שומעים את קולו של כנר ואת סגנון ההגשה היחודי שלו, שמצליח לעבור למילים כתובות בצורה מפעימה. הנה הוא לפניכם:

"צפיחית בדבש". אל השם הזה הגענו בחיפושים אחרי כותרת מתאימה לתכנית שרובה ככולה שירי שמאלץ מן העבר. "שמאלץ" - תמיד הדגשנו זאת - אינה מילת גנאי, להפך, לאוהבי השירים הישנים "שמאלץ" היא מילת קסם המבטיחה הנאה רבה.
את התכנית "צפיחית בדבש" התחלנו לשדר, לעיתים מזדמנות, ברשת ב', בראשית שנות ה-70. אחר-כך מצאה התכניה אכסניה קבועה ברשת ג'.
בשנות השידור הרבות רכשנו - עם כל הצניעות והנוה - אלפי מאזינים קבועים וקנאים, ויעידו המכתבים, שיחות הטלפון ו... סקרי ההאזנה.
כשעלה הרעיון להוציא תקליט בשם "צפיחית בדבש" לא היה ספק שנפנה אל הרפרטואר של שנות ה-50; השידוך בין השם לתוכן אינו דורש הסבר.
הפופ של שנות ה-50 הצטיין בשפע טעמים וכיוונים מוסיקליים; היו מאות להיטים, היו עשרות זמרות וזמרים גדולים וחשובים. עלינו הוטל לברור ולבחור כי התקליט שלנו יכול להכיל "רק" 20 פזמונים.
מלאכת הבחירה לא היהת קלה, ומן השירים שהגיעו עד סף התקליט הזה, אפשר היה למלא עוד כמה וכמה אלבומים משובחים. מי ידוע? אולי עוד ננצל את אוצרות שנות ה-50, ואולי גם אל שנות ה-40 נחזור? מכל מקום, לחובבי הזמר הישן והטוב, אנו מקוים להגיש בעתיד פזמונים אהובים גם משנות ה-60 ושנות ה-70, בתקליטים נוספים שייצאו ביוזמת רשת ג'.
עורכי מוסיקה רבים בקול-ישראל שקדו על תכניות "צפיחית בדבש", אך את עיקר המלאכה עשו דליה הלר, עודד גילור, שמעון פרנס וגלעד בן-שך.
לי עצמי היתה הזכות להגיש את ה"ותיקים-גםמתקתקים" מן השידור הראשון, וכמעט מיותר לומר שאני נהנה לשומעם ולהשמיעם כאז כן עתה.
ובחזרה אל התקליט שבידך. 20 הקטעים שבו משתרעים על פני כל שנות העשור החמישי של המאה שלנו; השירים מוכרים ואהובים, במיגוון של מיקצבים ושפות, ונעימה מפורסמת לקינוח של צד של התקליט. המוסיקה הזו תדבר בודאי אל לבו של קהל מאזינים רחב ורב-גוני; אצל רבים היא תעיר ותעורר את זכרונות העבר; לאחרים זה היה אמצעי לתור ברחבי היסטוריה מוקלטת.
יתרונו של האלבום הוא בכך שבמקום לרכוש תקליט אריך-נגן של זמר פופולארי למען להיט אחד או שניים, הנה "עיסקת חבילה" ובה אוסף מלהיט של זמרים ולהיטים.
האזנה נעימה.

דן כנר
ירושלים, אביב תשמ"ו
מאי 1986

ציון: 10

ערך אספני: תקליט - 10 ש"ח. דיסק - 100 ש"ח

The Club

שם האוסף: The Club

תת כותרת: להיטי כפרי הנופש בים התיכון - מהדורה חדשה! - 13 להיטי ענק ומחרוזות-נוסטלגיה!

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי

שנה: 1989

עריכה: בדיסק לא רשום, אבל שני האוספים המקוריים, על תקליט, נערכו על ידי משה מורד, אז אני משער שזה הסיפור גם כאן

מק"ט: 465542-2

רשימת שירים:

1. Gipsy Kings - Bamboleo (3:25)

2. Herbert Pagani - La Bonne Franquette (3:55)

3. Tahiti - Agadou (2:16)

4. Eddy Grant - Gimme Hope Jo'anna (Album Version) (4:00)

5. Enrico Macias - Zingarella (3:50)

6. Madrid Session Singers - Y Viva Espana (3:29)

7. X-tra Large - Spanish Disco Mega Medley (8:55)

8. Gino Marinello Orchestra, The - Yeke Yeke (with Singers) (2:37)

9. Samy Goz - La Fiesta Hot Medley (7:02)

10. Party-Poppas - Twist Medley (8:14)

11. Rene - French Connection '88 (Short Radio Version) (4:34)

12. Jordi Pou and Paco Penarand - Rumba Mix (Saboreando A Peret) Disco Medley (4:14)

13. Tokens, The - The Lion Sleeps Tonight (Club Mix) (3:43)

עטיפה: שלא במפתיע, אין כאן קרדיט מעצב, הרי שמדובר בנסיון זול למכור מוצר באמצעות פורנוגרפיה. העטיפה מציגה אישה צעירה, טופ-לס, עם טקסט שמקיף אותה. איך קרה שאישה עירומה כיכבה על עטיפה של מוצר שנמכר בחנויות תקליטים, מקום שגם ילדים ונוער הסתובבו בו? אז ככה: הגישה לעירום נשי בפרסומים ובתקשורת היתה הרבה יותר מתירנית בשנות השמונים, בהשוואה להיום. אני זוכר שחזה נשי הופיע די הרבה בעיתונים כמו ידיעות ומעריב, דבר שלא היה מתקבל היום ואני אפילו זוכר פרסומת לחברת ריהוט במעריב לנוער, מגזין שפנה לטינאייג'רז, שכללה אישה ערומה. זה נשמע מוזר, בטח בהתחשב בכך שאנחנו חושבים שככל שהזמן נע, אנחנו נהיים יותר ליברלים, מה שמוכיח שפרסום עירום נשי כדי למכור הוא לא כלי ליברלי, ההיפך מכך. גם עטיפות של תקליטים, שכללו עירום הוא דבר שנצפה לא מעט בעולם בסבנטיז ובאייטיז, אני יודע אפילו שיש לכך אספנים די רציניים. נסו להקיש "Sexy LP" בשורת החיפוש באיביי ותיווכחו עד כמה תקליטים כאלו יש. בכל מקרה, מה שאולי היה נראה ליגיטימי אז, הוא לא כזה היום. אולי ההתחסדות הזאת מוגזמת, אולי אפילו התינוק העירום על העטיפה של נירוונה לא היה מתקבל היום, אבל סבבה. שיהיה ככה. זה שזה לא קיים במקומות אחרים. ציון עיצוב: 0

עטיפת התקליט של חלק 2

ביקורת ורקע: "The Club" הדיסק הוא אסופה שכוללת את מיטב הקטעים משני תקליטים, "Le Club" משנת 86', שכולל את אותה עטיפה כמו של הדיסק ו"The Club 2", שכלל "סתם" אישה בבגד-ים, מורמת על ידי שני גברים חסונים. כשהדיסקים החלו להכנס חזק לשוק, אן.אם.סי חיפשה להוציא מחדש כמה מהאוספים המצליחים שלה מהחצי השני של האייטיז, אוספים שיצאו במקור רק על תקליטים וקלטות, הפעם על גבי דיסקים. בין האוספים האלו היו, כאמור, סדרת "The Club" וגם "צפיחית בדבש", "Europarade", ו"אגן הים התיכון". אל כל האוספים האלו אני מקווה להגיע בעתיד.

קצת יותר ספציפית על "The Club", מדובר על אסופה ברוח מוסיקת ההרקדות של כפרי הנופש של קלאב-מד שהיו מאוד פופולאריים באייטיז. מדובר במוסיקה עם גוון לטיני, שהתאימה במיוחד להרקדות בבריכה ושבישראל תפסה בצורה יוצאת דופן. לא היית צריך לנסוע עד לאיזה קלאב-מד בחו"ל, יכולת לקבל את אותה מנה של "אגאדודודו" בבריכות של המלונות באילת, טבריה או נתניה, השטאנץ הזה תפס בכל מקום. CBS/ אן.אם.סי כמובן שתפסו על איזה טרמפ בשני האוספים האלו וגם הד ארצי ופונוקול הוציאו אוספים כאלו באייטיז. "Le Club", התקליט הראשון, היה המצליח מביניהם. הדיסק, שלא במפתיע, גם מכר יפה.

ציון: 7

ערך אספני: 60 ₪

World Beats

שם האוסף: World Beats

תת כותרת: Ethno-House Party

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי

שנה: 1990

עריכה: משה מורד

מק"ט: 466664-2

רשימת שירים:

1 .Haim Mosehe - Linda Linda (Zvi Erez Remix) (Middle East) (5:28)

2. Jacki Baron - Ay'Li (The Marrakesh Exprerss - Mix) (Morocco) (4:30)

3. Rene Frijean - Fatma (New Beat Mix) (North Africa) (5:38)

4. Juma Group - Salah's Song (The Juma-Beat Remix) (Middle East) (5:48)

5. Couscous Orchestra, The - The House of Fatima (Tunisia) (6:29)

6. Mikosmasters, The - It Sounds Greek to Me (Greece) (6:17)

7. Rene - French Connection 90 (The Yoram Vazana Remix) (France) (8:09)

8. Rene - Holla Holla Mix (Le Hits De Notre Endance (Remix by Amir Cohen) (France) (7:03)

עטיפה: עיצוב של אורנה דורון על צילום של ג'ון אבנטו. בחור, ללא חולצה, בשחור לבן, עם כיפה בוכרית גדולה, צבעונית. מתאים, יפה. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אוסף יוצא דופן גם באתר הזה וגם בכלל. אסופה של שמונה קטעים, כולם של אמנים ישראלים, כל קטע אמור לייצג מדינה אחרת מחופי הים התיכון, בגוון של מוסיקת עולם. ברשימת השירים, על כל קטע מצויין המקור האתני שלו. המטרה של האוסף הזאת היתה בעיקר למטרת יצוא. באן.אם.סי חשבו על הרחבת השווקים שלהם ויזמו את הקלטת השירים של האוסף, או הרמיקסים שלהם. רוב הקטעים כאן ממש מעניינים ושווה במיוחד לשים עין על הרמיקסים של יורם ואזאנא ואמיר כהן למחרוזות הצרפתיות, שסוגרות את האוסף. גם בלעדיהם, יש כאן קו של מוסיקת עולם, משולבת עם מוסיקת דאנס וגל חדש, משהו ממש מעיף ששווה לשמוע, אם יש הזדמנות. צרפתי כאן יוטיוב, של אחד הקטעים, לטעימה.

כוונות היצוא של אמני ושירי האוסף לא ממש צלחו והשוק הזר היחידי שאימץ אליו את האוסף הזה, היה השוק היווני, שם האוסף יצא בהדפסה מקומית בחברת "Three Eggs", עמם אן.אם.סי יצרו קשרים טובים בזמן עשיית האוספים היווניים של שמעון פרנס, בשנים 1988-9. האוסף מכר אלפים בודדים ביוון ובסך הכל, מבחינת שיתוף הפעולה מהכיוון של אן.אם.סי, נחשב להצלחה.

בישראל האוסף מכר מעט בקרב הציבור, אבל היה גדול מאוד בקרב תקליטני החתונות.

ציון: 8

ערך אספני: 80 ₪

תודה לעופר גרטש, שהאוסף סוקר באדיבותו

SuperMix 4

שם האוסף: SuperMix 4

תת כותרת: מסיבת ריקודים נון-סטופ

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ CBS

שנה: 1989

עורך: משה מורד

מפיקים: ליאור סולימן ומאיר גולדברג

מיקס: יורם ואזאנא

טכנאים: מתיו סימפלי וליאור רוזין

מק"ט: CBS 466288-2

רשימת שירים:

1. Jive Bunny and the Mastermixers - That's What I Like (12") (5:24)

2. Gloria Estefan - Oye Mi Canto (Hear My Voice) (English Version) (Edit) (4:01)

3. Starlight - Numero Uno (Club Mix) (DJ Set) (5:46)

4. Beatmasters - Hey DJ, I Can't Dance (To That Music You're Playing) (feat. Betty Boo) (DJ Set) (3:13)

5. Rococo - Italo House Mix (DJ Set) (6:35)

6. Liza Minnelli - Losing My Mind (Ultimix Edit) (DJ Set) (5:07)

7. S Express - Mantra For A State Of Mind (Parts 1 And 2) (Elevation Mix) (DJ Set) (5:27)

8. Depeche Mode - Personal Jesus (7" Version) (DJ Set) (3:31)

9. Mirage - Latino House (Club Version Edit) (5:18)

10. Tina Turner - The Best (Album Version) (5:30)

11. Kaoma - Lambada (12" Version) (6:42)

עטיפה: עיצוב של אורנה דורון על בסיס צילום של ג'ון אבנטו. עוד עטיפה אלמותית לסדרת "סופרמיקס". הצלם ג'ון אבנטו צילם מבלים במועדון המיתולוגי "קולנוע אלנבי". הצילומים האלו, תיעוד נדיר של חיי הלילה בתל אביב בשנת 89' מככבים בחוברת הפנימית. למרבה הצער, יש כאן רק חמישה צילומים, אבל גם המעט הזה הוא פיסת היסטוריה. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: פרק 4 של "סופרמיקס", שיצא בשלהי 1989, היה הפרק הראשון של הסדרה שסנכרן את התקליט והקלטת עם דיסק. רשימת השירים בדיסק זהה לזאת של הקלטת והתקליט, למעט הקטע האחרון, רמיקס 12 אינץ' ל"למבדה", שהופיע רק בדיסק.

מוסיקלית מדובר בפרק ממש טוב של הסדרה. יש כאן המון להיטים (שבע, אם לדייק) והשוס של הפרק הזה זה הרמיקס שהדיג'יי המחונן יורם ואזאנא יצר ברצף של הקטעים 3 עד 8. תענוג. השילוב של קטעי פופ, לטינו, רוק, יורודאנס והאוס מוקדם - הם מושלמים ו-56 דקות האוסף הזה הם תענוג למי שחיי את התקופה ההיא, או סתם מתגעגע אליה.

למרות התוכן המוסיקלי הטוב, האוסף כשל בחנויות. המתחרות באותה תקופה, הפרקים האחרונים של "טופ פופ" ו"הפרופסור" היו יותר אטרקטיביים והאוסף הזה לא הצליח לתת להם פייט. עדיין, תענוג צרוף.

ציון: 9

ערך אספני: 200 ₪ לדיסק. 45 ₪ לתקליט

להורדה: http://www.mediafire.com/download/23x67e414zefbvv/Supermix4.rar

SuperMix 3

שם האוסף: SuperMix 3

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ CBS

שנה: 1989

עורך: משה מורד

מפיק: ליאור סולימן

מיקס: יורם ואזאנא

טכנאי: מתיו סימפלי

מק"ט: CBS 465947-2

רשימת שירים:

1. Kaoma - Lambada (3:28)

2. Jive Bunny and the Mastermixers - Swing the Mood (Extended) (6:05)

3. Mysterious Art - Das Omen I (4:41)

4. Pet Shop Boys - It's Alright (DJ Set) (3:09)

5. Rubettes, The - Megamix (6:42)

6. Papa Winnie - Rootsie and Boopsie (4:36)

7. Technotronic - Pump Up The Jam (Vocal Attack) (feat. Felly) (DJ Set) (3:19)

8. Mick and Dee - Ha Ha No No (6:42)

9. Bros - Too Much (3:32)

10. (Kiss AMC) - "A Bit of..." (4:50)

11. Beatmasters, The - Who's in the House (the Hip-House Anthem) (with Merlin) (3:22)

12. Cappella - Helyom Halib (6:15)

13. Clubhouse - I'm a Man/Ye' Ke' Ye' Ke' (5:26)

14. Martika - Toy Soldiers (Edit) (4:13)

עטיפה: עיצוב של אורנה דורון על בסיס צילום של ג'ון אבנטו. עטיפה מדהימה שממתגת נהדר גם את הסדרה וגם את אן.אם.סי. דיג'יי עם פטיפונים, שעליהם מדבקה של סופרמיקס, מתקלט את חלק 2 של הסדרה ועוד כל מני סינגלים שמככבים בחלק 3. יש לו כובע מצחיה של אן.אם.סי והוא נראה סופר קול. בפנים יש תמונות של יורם ואזאנא ומשה מורד עושים חיים. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: באופן רשמי, "סופרמיקס 3", שיצא ביולי 1989, הוא האוסף העדכני הראשון שאן.אם.סי הוציאו על דיסק. לפניו אן.אם.סי הוציאו כבר כמה אוספי דיסקים, הוצאות מחודשות של אוסף יווני ואוסף נוסטלגיה. יש דיבור גם שיצא בתחילת 1989 אוסף סיכום על דיסק של סדרת "Europarade" (הסדרה שהקדימה את "סופרמיקס"), אבל מעולם לא ראיתי אותה, כך שקשה לי להתייחס אליה.

זה נראה היום, במרחק 26 שנים, עניין פעוט להוציא דיסק, אבל אז זה היה ביג דיל, רגע אייקוני בהיסטוריה של חברת תקליטים שעד אז הוציאה רק תקליטים וקלטות. האוסף שנבחר לכך, "סופרמיקס 3", לא היה סתם אוסף, הוא היה האוסף הגדול של השנה. חוץ מהעטיפה המעולה, האוסף כלל עשרה שירים בגרסת התקליט והקלטת (קטעים 1 עד 9 מהדיסק וגם קטע 14) וארבעה קטעים יותר בדיסק (קטעים 10-13), בונוסים שנלקחו מהפרקים 1 ו-2 של הסדרה.

את האוסף ליווה קמפיין פרסומי גדול ונעשה סביבו באז גדול, אבל כל זה לא היה משנה כלום, אם הוא לא היה מגובה בתכנים. מבט קצר על רשימת 14 השירים של האוסף נותנת אשליה של אוסף עם יותר מדי קטעים של "מי זוכר את זה בכלל?", אבל לא על הקטעים האלו צריך להסתכל. "סופרמיקס 3" כלל באופן פנומנלי ארבעה מהלהיטים הגדולים ביותר בישראל ב-1989 - "למבדה", "סווינג דה מוד", "פאמפ אפ ד'ה ג'אם" ו"טוי סולג'רז". כל הארבעה האלו התברגו גבוה במצעד השנתי של רשת ג' באותה שנה, כש"למבדה" היה במקום הראשון" ו"סווינג ד'ה מוד" ברביעי. עם רביעיית להיטים כאלו, באוסף אחד, אי אפשר לפספס ו"סופרמיקס 3" היה להיסטריה ולאוסף הנמכר ביותר בישראל ב-1989.

"סופרמיקס 3" היה פרק השיא של הסדרה, הצלחה שלא הצליחו לשחזר באף אחד מעשרת הפרקים הבאים שלה. מה שכן, ההצלחה של הפרק נתנה לסדרה חותמת איכות שעזרה לה להמשיך לעוד שלוש שנים בקלות.

לגבי הפורמט, אחרי הפרק הזה נראה שכמעט כל הפרקים של סופרמיקס ראו אור גם על דיסק, דבר שלא וודאי רק לגבי פרק 8.

ציון: 10

ערך אספני: 50 ₪ לדיסק, 25 ₪ לתקליט

SuperMix 2

שם האוסף: SuperMix 2

תת כותרת: להיטים במיקס

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ CBS

שנה: 1989

עורך: משה מורד

מפיק: ליאור סולימן

מיקס: יורם ואזאנא

מק"ט: CBS 465765-1

רשימת שירים:

Side A:

1. Cappella - Heylom Halib

2. Collette - Ring My Bell (Ring-A-Ling Mix)

3. Coldcut - People Hold On (Full Length Disco Mix) (feat. Lisa Stansfield)

4. Yazz - Where Has All the Love Gone (Ghetto Mix)

5. Beatmasters - Who's in the House (The Hip-House Anthem) (with Merlin)

Side B:

1. (Kiss AMC) - "A Bit of..."

2. Roxette - The Look (Head-Drum-Mix)

3. Eddy Grant - Walking on Sunshine (Zulu Mix)

4. Tin Tin - I Beg Your Pardon (The Answer)

5. Natalie Cole - Miss You Like Crazy

עטיפה: עיצוב של סיגל דיאמנט. את הלוגו עיצב אדו רבינוביץ', כבר בחלק הראשון. איור מאוד פשוט, כמעט ילדותי, אבל מבריק. פעם ראשונה שבישראל ראה אור רליס שמתייחס באופן כל כך ישיר לתרבות האסיד-האוס, שהיתה הדבר החם ברחבות העולם. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: כחודשיים אחרי ההצלחה של חלק 1 של סדרת "סופרמיקס", ובאן.אם.סי מהרו להפציץ עם חלק 2, שעבד על אותה פורמולה: להיטי האוס עדכניים, ממוקססים זה לזה בצורה מבריקה על ידי יורם ואזאנא. בסיום, כרגיל לסדרה, יש קטע רוק/פופ.

חלק 2 יצא כמו חלק 1 על גבי תקליטים וקלטות בלבד. הוא היה חלק טוב, אבל לא זכה להצלחה מרשימה, משתי סיבות. אחת - הוא היה דל בלהיטי ענק. שתיים - בתקופה הזאת החלו לצאת עוד ועוד אוספים על דיסק ולמכור לא מעט על הפורמט החדש ובאן.אם.סי קצת נרדמו בשמירה. בזמן שפונוקול והד ארצי כבר הוציאו כמה אוספי להיטים על CD, באן.אם.סי עוד לא עשו את זה. למרות כל אלו, זה פרק זכור לטובה, הן בגלל התוכן שלו והן בגלל העטיפה האייקונית שלו.

ציון: 8

ערך אספני: 25 ₪