Viva Ritmo Latino vol. 2

שם האוסף: Viva Ritmo Latino vol. 2

תת כותרת: 17 להיטים במקצב לטיני לריקודים

חברת תקליטים: פונוקול/ ToCo International

שנה: 1992

מק"ט: 920467-2

עורך: אורן קריסטל

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

רשימת שירים:

1. Alma De Noche - Mama (Version Single) (feat. Djanka Diabate) (3:40)
2. Gitano Boys - Anna Maria (Radio Version) (2:54)
3. Gibson Brothers - Cuba ('88 Remix Edit) (3:50)
4. Habana - Ran Kan Kan (Club Mix) (Radio Edit) (3:54)
5. Frankie and the Fluidised - Latino Mix Medley (7:05)
6. Los Martinez - Borriquito (3:04)
7. Paco Aguilera - Bambala Bambali (Radio Mix) (3:04)
8. Paco Escudero - La Maquinita (2:44)
9. Rumba Tres - Amazonia (3:35)
10. Rum-beat - La Vida En Rosa (4:13)
11. Xavier Cugat E La Sua Orchestra - Mambo Jambo (3:44)
12. Nancy Ramos - A Mover La Colita (4:11)
13. Porfi Jimenez - Llevame Contigo (4:12)
14. Chipen - Sarandonga (3:55)
15. Rumba Tres - Amor Amore (3:53)
16. El Capitan - Porque Si, Porque No (Single Version) (3:29)
17. Mystic - Ritmo De La Noche (Radio Mix) (3:45)

עטיפה: עיצוב של מריסה נינה גולדברג. פרקט, עקבים, שמלה. טיפוגרפיה רעה. קלאסי פונוקול של התקופה. ציון עיצוב: 4

ביקורת ורקע: לפעמים מלאכת בניית קטלוג האוספים עבור האתר הזה היא סוג של פאזל, שרק אחרי שחלקיו מורכבים, אתה מבין שזה בעצם היה פאזל. בשנות התשעים יצאו בישראל מאות אוספים, כל פעם אני מגלה עוד ועוד כאלו ואני לא יודע אם אי פעם אוכל להגיד במדיוק כמה כאלו היו. את האוספים המצליחים והמפורסמים - כולם מכירים, הבעיה היא באלו שיצאו במהדורות קטנות, של עד 1000 עותקים ושגם אלו לא ממש מכרו. בקטגוריה הזאת נמצאים כמה מאות של אוספים, שכל פעם שעוד אחד כזה צץ, התמונה מתבהרת יותר, הפאזל מתקרב עוד קצת להשלמה.

דוגמה לכך התרחשה כשידידי שון שמעון בן נון הביא לי בחודש שעבר את האוסף הלטיני "Viva Ritmo Latino vol. 2" שיצא בחברת פונוקול בשנת 1992. האוסף הזה הרכיב לי עוד חלק בפאזל והסביר לי ששני אוספים אחרים שפונוקול הוציאו, אוספים שהקשר ביניהם היה רופף, הם בעצם חלק מסדרה של שלושה חלקים. כך, "Viva Ritmo Latino" מ-1990 היה הפרק הראשון בסדרה. האוסף שבן נון נתן לי הוא החלק השני והחלק השלישי היה "The Best of" של הסדרה, שיצא חמש שנים אחר כך, ב-1997. 

"Ritmo Latino" היא סדרה מעניינת. למרות שכשיצאו שני הפרקים הראשונים שלה פונוקול עוד יצגה את הקטלוג של פוליגראם בישראל, האוספים האלו נעשו בשיתוף מפיצת המוסיקה העצמאית ToCo ההולנדית. בגלל ההסתמכות על הקטעים של ToCo ולא על של פוליגראם, האוספים האלו הם סוג של סנונית שמבשרת איך שפונוקול יעבדו בעתיד, אחרי איבוד הזכיון של פוליגראם. 

לא ברור למה בפונוקול בחרו לעבוד ככה על הסדרה הזאת, מלבד הערכה שעלויות הקטעים מ-ToCo היו זולות יותר, מה שהפך את האוספים האלו לכדאיים יותר כלכלית. בכל מקרה, מבחינת תוכן זה לא שינה הרבה והאוספים האלו כללו להיטי לאטינו קלאסיים, שכיכבו יופי בחתונות. מה שכן, אחרי ההצלחה של החלק הראשון, החלק השני לא הרשים במכירות וכנראה בגלל זה לא ידעתי עליו עד לאחרונה. בכל מקרה, עוד חלק בפאזל הושלם, כך שאני מרוצה.

ציון: 5

ערך אספני: 15 ש"ח

תודה לשון שמעון בן נון, שהאוסף סוקר באדיבותו

House Party

שם האוסף: House Party

תת כותרת: The Sound of Happy House and Progressive House

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive/ Toco International

שנה: 1994

עורכים: אורן קריסטל ושגיא הבר

מפיקים: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 921181-2

רשימת שירים:

1. Doop - Doop (Jean Lejeux Et Son Orchestre - Extended Version) (7:16)

2. Deborah Wilson - Free (Exposure Radio Mix) (3:54)

3. Beyond - Silver (6:39)

4. Klaiff - I Can't Quite Understand (Faithfull Mix) (5:39)

5. Alex Party - Read My Lips (Saturday Night Party) (3:37)

6. Face The Bass - Dance 2 The House (Club Underground Mix) (4:39)

7. Alex Party - Alex Party 2 (Nu-Nu-Now) (4:27)

8. Klatsch! - Oh Boy (6:10)

9. Manjaro - El Funky (4:21)

10. Z100 - Gengennarugenge' (Iliah! Mix) (4:04)

11. CJ Bolland - Camargue (Summer Mix) (5:44)

12. Z100 - Testa Don't Stop (Hammondia Mix) (4:35)

13. Dajae - U Got Me Up (5:54)

14. Dynamic Noise - Everybody Jammin' (feat. Adrella) (6:35)

עטיפה: עיצוב של בעז רוסנו. עבודה בגרפיקת תלת מימד, שהיתה מאוד פופולארית באותם ימים. למרבה הצער, התוצר לא יפה ועצוב שהעיצוב האחיד הזה ליווה את כל פרקי הסדרה. ציון עיצוב: 3

ביקורת ורקע: אחת מסדרות האוספים המיותרות שיצאו בישראל בשנות התשעים. אחרי שלחברת התקליטים "פונוקול" היו כבר שתי סדרות מובילות שהתמחו במוסיקת דאנס ("טופ פופ" - שסיקרה בעיקר יורודאנס והאוס ו"פאואר דאנס" שסיקרה בעיקר האוס), הם החליטו להשיק סדרה שלישית, "האוס פארטי". הסדרה הזאת התיימרה לסקר את תחום ה"האפי האוס" וה"פרוגרסיב האוס", אבל למעשה זוהי סדרה שבעיקר כוללת קטעים שלא היו מספיק חזקים כדי להכנס לסדרה המובילה שלהם (טופ פופ), או לסדרת הדאנס שלהם (פאואר דאנס).

למרבה ההפתעה ולמרות המכירות היחסית מינוריות, לסדרה הזאת יצאו ארבעה פרקים, שניים ב-1994, אחד שנה אחר כך ופרק מסיים ב-1997. הסדרה כולה יצאה תחת המותג "פרוגרסיב", שפונוקול ייסדו כחברת בת שמתמחה במוסיקת ריקודים לא מסחרית. הפרק הראשון יצא בשיתוף חברת התקליטים החו"לניקית "Toco International". עוד קצת מידע על האוסף הזה ניתן לקבל מהסריקה של דף יחסי הציבור שצורף לו, לחצו על התמונה משמאל כדי להגדיל.

ציון: 4

ערך אספני: 10 ₪

Viva Ritmo Latino

שם האוסף: Viva Ritmo Latino

תת כותרת: אוסף להיטים חמים במקצב לטיני לריקודים

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: 1990 (?)

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל, ארז פרי ואבי מאור

מק"ט: 840786-1 (LP)

רשימת שירים:

צד 1

1 Paco - Amor De Mis Amores

2 Los Lobos - La Bamba
3 Chavis - Bamboleo
4 Chipen - Silvrio Y Facundo

5 Los Cheles - Senorita - Vamos a Bailar
6 Titanes - Quinta Juliata

צד 2
1 Carioca - Lambada
2 Paradise - Disco Latino
3 Sueno Latino - Sueno Latino
4 Los Calis - Platano Maduro
5 Los Cheles - Que Pasa Contigo
6 Amador - Mi Chaboli

עטיפה: עיצוב של דובי בן יהודה. אקורדיון? יש דברים שיפה להם השתיקה. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: בביקורת על האוסף הקודם Ethno Beat ציינתי שלא כתוב בשום מקום על תקליט האוסף באיזה שנה הוא יצא ושהערכתי שמדובר ב-1990 על פי המספר הקטלוגי שלו והשירים שמופיעים בו. ובכן, אותה פדיחה התרחשה גם באוסף הזה, שיצא בערך באותה תקופה. למען האמת, אני לא לגמרי משוכנע שהוא יצא ב-1990, יכול להיות שהוא יצא בסוף סוף 1989. בכל מקרה, לפי המספר הקטלוגי והשירים כאן, הוא צריך להיות מתוארך בזמן יציאה או של דצמבר 1989 או של ינואר 1990, מה שאומר שפלוס מינוס ליגיטמי שהוא יככב באתר הזה.
בכל מקרה, האוסף עצמו הוא אוסף שירים לטינים לחתונות. למען האמת, כמה מהשירים כאן מככבים בחתונות ישראליות עד היום, 23 שנים אחרי שהוא יצא, מה שמוכיח שהוא כנראה אוסף לא רע לתחומו.
החברה שהוציאה אותו, פונוקול, נהנתה מהצלחה לא רעה של האוסף ושבע שנים אחר כך ניסתה לשחזר אותה בהוצאת האוסף בעל השם הדומה "The Very Best Viva Ritmo Latino", אוסף שכלל כמה שירים שמופיעים גם באוסף הזה. אוסף ההמשך המאוחר הזה נחל כישלון והשאיר געגועים לאוסף המקורי.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7
__________________

עדכון (5/5/2017) - גרסת דיסק:

שם האוסף: Viva Ritmo Lation

תת כותרת: 16 להיטים במיקצב לטיני לריקודים

חברת תקליטים: פונוקול/ Toco International

מק"ט: 840786-2

עריכה: אורן קריסטל

הפקה: אורן קריסטל, אבי מאור וארז פרי

רשימת שירים:

1. Paco - Amor De Mis Amores (3:48)
2. Los Lobos - La Bamba (2:48)
3. Chavis - Bamboleo (3:25)
4. Los Cico - Volare (3:39)
5. Chipen - Silvrio and Facundo (4:08)
6. Carioca - Lambada (3:47)
7. Paradise - Disco Latino (6:41)
8. Latino Party - Esta Loca (3:27)
9. Los Cheles - Senorita - Vamos a Bailar (4:14)
10. Roe - Soledad (3:46)
11. Titanes - Quinta Juliata (3:28)
12. Sueno Latino - Sueno Latino (3:57)
13. Los Cheles - Que Pasa Contigo (2:57)
14. Los Calis - Platano Maduro (2:53)
15. Amador - Mi Chaboli (2:54)
16. Rocco - Marina (3:55)

ערך אספני: 20 ש"ח

Top Pop 94 vol. 2

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 2

חברת תקליטים: פונוקול/ Toco International

שנה: פברואר, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 921175-2

רשימת שירים:

1 2 Brothers on the 4th Floor - Never Alone (US Radio Mix)

2 Maxx - Get-A-Way (Airplay Mix)

3 General Base - Poison (Paradise Remix) (feat. Claudja Barry)

4 2 Unlimited - Let The Beat Control Your Body (Airplay Edit)
5 Sound of Seduction - Feel Like Dancin' (Short Version)
6 Stella Getz - Friends (7")
7 Datura - Devotion (Tantra Marga)

8 Future City - Let Your Body Free (FM Mix)

9 T.H.K. - Feel So Good (Radio Edit)

10 C.B. Milton - It's a Loving Thing (Continental Edit)

11 Kim Sanders - Show Me

12 Twenty 4 Seven - Is It Love (Single Mix) (feat. Stay-C and Nance)
13 Staxx - Joy (Love Joy Serious Vocal Edit)
14 Hugh K. - Shine On (Radio Mellow Edit)
15 No Name Requested - Come Ina De Dance
16 D.J. Molella - Confusion (Eternal Radio Edit)

עטיפה: טוב, כרגיל, הצבעים של העטיפות הקודמות של הסדרה פשוט הוחלפו, אבל כאן גם היה חידוש. אם עד עכשיו היה מספיק מעצב אחד, דני וטניק שמו, כדי לעשות את העבודה המסובכת הזאת, עכשיו הוסיפו לו את שותף ולהחלפת הצבעים הזאת יש קרדיט של שני אנשים - וטניק ובעז רוסנו. מדהים. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: הימים של תחילת שנת 1994 היו ימים מעניינים בחברת פונוקול וימים מאוד מרגשים בחיי האישיים. באספקט של פונוקול, אחרי איבוד רשיון היצוג בישראל של הקטלוג המרשים של חברת פוליגראם, הם למדו להפוך לחברה שמתמחה במוסיקת מועדונים, בעיקר אירופאית. פונוקול יצרו קשרים בכל רחבי היבשת וחתמו חוזים עם המון חברות תקליטים קטנות שהתמחו בדאנס. בזכות עבודה נכונה מול חברות בחו"ל, עבודה שגובתה ביחצנות סיזיפית אל מול תחנות הרדיו הישראליות, אנשי המחלקה הבין לאומית של החברה - אורן קריסטל ושירה שליט, הצליחו למלא את הרפרטואר החדש של החברה בהמון להיטים.
השיטה של פונוקול היתה פשוטה. קריסטל עקב אחרי כל מצעדי הלהיטים באירופה ואיתר בכל מדינה להיטי דאנס מקומיים שחתומים בחברות קטנות. הוא מהר להחתים אותם לחוזה הפצה בישראל ואז נעשתה היחצנות אל מול התקשורת המקומית. הלהיטים האלו היו הרבה פעמים להיטים שהצליחו רק בטריטוריה אחת או שתיים, אבל זה הספיק. הציבור הישראלי היה צמא באותם ימים למוסיקה עדכנית והוא גמע את הלהיטים האיזוטריים שפונוקול הביאו לו בשקיקה.
בתקופה הזאתי, פחות או יותר, אני מוניתי להיות העורך המוסיקלי של התכנית "קופסת הלהיטים" בהנחיית עופר נחשון, תכנית ששודרה בימים ראשון עד חמישי, בשעה 16:00 ברשת ג', שאז עדיין שדרה מוסיקה לועזית. את דרכי בתכנית התחלתי כגרופי של העורך הקודם, רז ניצן. התחברתי מאוד לטעמו של ניצן, שהיה מחובר לנעשה בחוד החנית של המוסיקה הפופולרית בעולם, בעיקר זאת מהגוון הדאנסי והאלקטרוני, זאת בזמן ששאר התחנות והתוכניות ברדיו עדיין היו תקועות באייטיז.
ניצן, שיסד את קופסת הלהיטים בסוף שנות השמונים, יצר כאן את התכנית הטובה ביותר ברדיו הישראלי, תכנית שנדיר היה למצוא תכניות באיכות שלה גם בחו"ל. התכנית ישרה קו עם מועדוני העולם וגילתה להיטים ואומנים לפני שהם גילו את עצמם. ניצן ליקט ווייט לייבלים ופרומואים מכל העולם, עקב אחר כל מצעד אפשרי והביא למאזינים, באמצעות נחשון הכריזמטי, את המוסיקה הכי חמה ומעניינת בעולם. תוסיפו לזה שהתקופה היתה עידן חדשני ויצירתי שבו ראינו את מוסיקת המועדונים - ההאוס, הטקנו, הרייב והטראנס - מתפתחים כמעט מהחיתולים ותבינו עד כמה "קופסת הלהיטים" היתה תכנית יצרית ויצירתית.
"הקופסא" הפכה תוך שנתיים מהווסדה לקאלט. אנשים בכל הארץ, שרצו להתחבר לעולם, נדבקו לרדיו לשעה היומית המדהימה הזאת שהביאה לישראלים אומנים וסגנונות לפני שהם קורים בעולם. הקופסא היתה תכנית כל כך טובה, שהיא החלה לגלות להיטים שאחרי החשיפה בקופסא וההצלחה שבאה בעקבות זאת בישראל, הפכו ללהיטים בשאר העולם. כך, דרך הקופסא התגלו אמנים כמו אייס אוף בייס, האדאוויי ואיסט 17 - כולם עשו את טבילת האש שלהם בקופסא. חברות התקליטים בחו"ל הבינו שקורה בישראל משהו והחלו לשטוף את הנציגויות שלהן בישראל בחומרים, כדי לבחון אותם במיקרו-שוק הזה ולהבין האם להפקה העדכנית שלהם יש פוטנציאל.
בתקופה הזאת הפכתי לעוזר של ניצן. עזרתי לו למיין תקליטים, עניתי לו ולתכנית לטלפונים, קראתי מכתבים ועשיתי את כל העבודות השחורות. הייתי בן 15 וזה היה בשבילי הגשמת חלום ואוניברסיטה בתקשורת מודרנית.
כשניצן עזב את ישראל בספטמבר 1993, הוא השאיר לי את המפתחות ומוניתי, נער תיכוניסט צעיר, לתפקיד עורך של תכנית רדיו אגדית.
מעבר להתרגשות, האחריות עלי היתה אדירה. נכנסתי לנעליים גדולות, אך לשמחתי - הפופולריות של נחשון באותם ימים, מנעה ממני להכשל. מהר מאוד גם למדתי את העבודה ושיתוף הפעולה עם חברות התקליטים המקומיות, שראו בקופסא תכנית עם חשיבות בין לאומית, סייעה מאוד.
כך, הייתי מסיים כל יום את לימודי התיכון ברנה קאסין בירושלים, מגיע למשרדי הרדיו ברחוב הלני המלכה במרכז העיר, מתחיל להאזין לתקליטים, לדבר עם יחצנים. כמויות המוסיקה שקיבלתי היו אדירות ושיתוף הפעולה היה חם עם כל היחצנים וחברות התקליטים שהביאו לנו את מיטב החומרים.
הקשר החם ביותר שלי באותם הימים היה עם פונוקול. החברה התל אביבית היתה אז בקשרים טובים מאוד עם חברות מהולנד, שבדיה, גרמניה, בלגיה ואיטליה ומשם הגיעו הדברים המסקרנים ביותר באותם הימים. בשנה וקצת שערכתי את התכנית המשכנו לגלות אומנים ולהיטים, כשהתגליות הבולטות שלי היו קאפלה, שהפציצו אז עם כמה להיטים ואף הגיעו אלינו לאולפן וקאלצ'ר ביט, ש"Mister Vain" שלהם היה תגלית שלי ושל נחשון בקופסא, לפני שזה הפך ללהיט גלובלי.
כך או כך, רוב האוספים באותם הימים היו נראים פחות או יותר כמו תכנית של הקופסא ואיכות של אוסף נבחנה לפי כמוץ השירים מתוכו ששידרנו. אוסף כמו "טופ פופ 94 חלק 2" כלל לא מעט להיטי קופסא, למעשה חצי מהשירים בו היו תגליות שלנו. חברות התקליטים חיזרו באותם ימים אחרינו וגם פרגנו לנו ובגלל זה שמי ושמו של נחשון הופיע כמעט בכל אוסף באותם ימים בראש רשימת התודות (ראה תמונה מלמעלה).
נחזור קצת לפונוקול (אני מבטיח לספר עוד על ימי השיא של הקופסא בעתיד), באותם ימים שאחרי פוליגראם, התקשורת וחברות אחרות הסתכלו על פונוקול בפטרוניזם. ראו בה חברה שמוציאה מוסיקה זולה וללא בקרה, אבל למעשה עבדו שם אנשים מבריקים שגילו להיטים ועצבו לישראלים כולם פסקול שלם של החיים.
צחוק הגורל וכיום כמעט כל אותם מבקרים ומתנשאים כבר לא בביזנס, שלא לומר Out of Bussines, בזמן שפונוקול עדיין כאן, חיה ובועטת. מהחברות שהתחרו בה באותם הימים - IMP, הליקון, הד ארצי, קסבה-גונג, BNE, MCI ו-אן.אם.סי - רק הליקון עדיין קיימת בקונסטלציה ההיא וכל השאר כבר מזמן לא. איך שגלגל מסתובב.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 8

Jazz in the House

שם האוסף: Jazz in the House

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive/ ToCo International

שנה: ינואר, 1994

עורכים: אורן קריסטל ופיטר ואן דן ברמר

הפקה: הדס שליסל, אורן קריסטל ופיטר ואן דן ברמר

מק"ט: 921106-2 (אלבום אחרון של פונוקול עם קטלוג בין לאומי של מספר שהם קיבלו מפוליגראם, כפי שהזיכיון של פונוקול דרש. האוסף יצא אחרי שהזיכיון פג ב-31.12.93, אבל הקטלוג הוא של פוליגראם, כנראה בגלל שהעבודה על האוסף החלה עוד בשנת 1993)

רשימת שירים:

1 Sugar 'N' Spice - Beat My Jam (Radio Mix)

2 Convert - Rockin' to the Rhythm (Game of Sax Version)

3 Tony D - Funk it Up (Sax in Da Funk Mix)

4 Jestofunk - I'm Gonna Love You

5 XL - Take 5
6 2 Bass Hit - Jazz House (Extended Version)

7 Sax Attack - Me, My Sax and I

8 Dynamic Noise - Do You Feel Alright (Loca Remix)

9 Popcorn - Jazz and Go

10 2 Guys - Running for the Money

11 Tony D - Funk it Up (Cocodance Mix)

12 Big Up Jazz - Get Up of Your Seat
13 B.F.I. - Why Not Jazz (Doop Doop Doop) (Station Edit)
14 Big Up Jazz - Cool Jazz, Cool Jazz
15 Popcorn - Soul Cargo
16 Big Up Jazz - East End Bird

עטיפה: המעצב דני וטניק ניסה ליצור משהו שמשלב בין רוח הג'ז לרוח מוסיקת ההאוס. חצי הצליח לו. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: לפני שאני אתחיל בסיפור, אני צריך להסביר משהו על שיטת העבודה של חברות התקליטים המקומיות ועל איך איך בדיוק את מקבלות את הזכויות להוציא בישראל חומרים של חברות מחו"ל. בניגוד לרוב מדינות המערב, שם חברות התקליטים הגדולות הקימו סניפים משלהן, בישראל השיטה המקובלת היא שיטת זכיונות. כלומר חברת תקליטים, נגיד הד ארצי בשנות התשעים, החזיקה בזיכיון להפיץ את חברת וורנר-מיוזיק בישראל. זה נעשה לאחר חתימת חוזה בין החברות, מה שלווה בדרך כלל בסכום שהחברה הישראלית שלמה לחברה הזרה תמורת הזכות הבלעדית להשתמש ברפרטואר שלה ואחרי זה בתשלום תמלוגים על כל אלבום שנמכר בארץ. חוזי הזכיונות האלו הם בדרך כלל לעשר שנים וכך נעשה הקשר בין כל החברות המקומיות לאלו הזרות.
נעבור לסיפורנו - ב-1.1.1994, אחרי עשרים שנים שבהן חברת פונוקול הפיצה בישראל את הקטלוג של חברת פוליגראם (לימים יוניברסל), קטלוג עשיר שבפונוקול עשו עליו עבודה נהדרת, החברה התל אביבית אבדה את הזיכיון המקומי לטובת חברת הליקון. המון רכילות סבבה באותם ימים סביב הסיבה שפוליגראם סרבה לחדש את הרשיון עם פונוקול. דובר על אי סדרים כספיים בין החברות, דובר על כך שפונוקול הדפיסה עותקים של של אלבומים של פוליגראם מבלי לשלם להם תמלוגים וגם דובר על הצעה כספית נדיבה בצורה לא פרופורציונאלית של הליקון לפוליגראם, מה ששכנעה את קברניטי החברה מהולנד לעבור לעבוד עם החברה מחולון.
אף פעם לא קיבלתי סימוכין לשמועות האלו, אבל השורה התחתונה שלהן היתה שאחרי שבמשך שנים פונוקול היתה אחת החברות הגדולות בישראל, חברה שהוציאה בישראל אומנים כמו מטאליקה, דייר סטרייטס והרולינג סטונס, היא פתאום מצאה את עצמה דלה, ללא כל רפרטואר בין לאומי הולם.
במקום להבהל, בפונוקול חשבו יצירתית והחליטו לטפח את האגפים האלקטרונים שלהם, הן מבית והן מבחוץ. ברמה הבין לאומית פונוקול שדרגה את הקשר שלה לחברה הולנדית אחרת - ToCo. פונוקול החלה את התקשורת עם ToCo כשנתיים קודם לכן, עם פרוץ סצינת הטקנו למפה העולמית. ל-ToCo היה רפרטואר רחב בתחום ופונוקול נהנתה לעבוד עם, שספקה חומרים רבים לאוספים כמו סדרת טקנומניה המצליחה (אוספים ש-ToCo חתומים עליהם לצד פונוקול). ToCo היתה אז אמנם החברה השניה בגודלה בהולנד, אבל המימדים שלה ביחס לפוליגראם היו זניחים. בכל זאת, פוליגראם ראו ב-ToCo מתחרים והם לא ממש אהבו את שיתוף הפעולה החם של פונוקול עמם ויש שאומרים שזאת גם כן סיבה שהביאה לפירוד. בכל מקרה, אחרי הפירוד, ToCo, החברה ההולנדית הצעירה (היא הוקמה ב-1989), נתנה מענה בין לאומי הולם לצרכייה של פונוקול המתחדשת, כחברה של מוסיקת ריקודים. אמנים כמו 2 אנלימיטד, טקנוטרוניק ו-וויגפילד סיפקו סוג של מענה ברמת כוכבי מיינסטרים, בזמן שהרפרטואר הבלתי נגמר של החברה בתחום הדאנס מילה לפונוקול את האוספים.
בהמשך הדרך פונוקול חברה לעוד המון חברות דאנס עצמאיות מאירופה, אבל בתחילת 1994 אלו היו בעיקר טוקו שהצילו אותם. כך, אוספי טופ פופ ו"Power Dance" היו מלאים בקטעים של החברה והסדרה החדשה "Jazz in the House" היתה ממש שיתוף פעולה מלא עם טוקו. את האוסף, שיצא בינואר 1994 והיה האוסף הראשון שהחברה הוציאה אחר איבוד פוליגראם, ערך והפיק אורן קריסטל מפונוקול ביחד עם פיטר ואן דן ברמר (Peter Van Den Bremer) ממשפחת מייסדי טוקו. ביחד הם הביאו אוסף מלא בקלישאות האוס עמוסות בסיפולי ג'ז, או במלים אחרות קטעים מז'אנר הג'ז-האוס. הז'אנר היה פופולרי מאוד באותם השנים במדינות הבנלוקס, בזמן שבישראל הוא נחשב לסגנון פופולרי בקרב נהגי BMW שחורה עם חלונות פתוחים, שכנראה שיש בארץ כמה כאלו, מפני שהאוסף זכה להתייחסות לא רעה ואף יצאו לו שני המשכים.
בסופו של דבר נראה שסיפור הפרידה של פונוקול עשה לחברה ולציבור הישראלי רק טוב. פונוקול השתדרגה בהצלחה לחברה גדולה שמתמחה בדאנס. זה הוביל את החברה גם ליצירת הפקות מקומיות והיא אולי האחראית המרכזית ביותר בהפיכתה של ישראל למעצמת טראנס בין לאומית, בזכות ההחתמות החכמות של פונוקול בתחום, טיפוח האומנים והקשרים שלהם שעזרו להפיץ את הטראנס הישראלי בעולם.
למרות שבימים של ינואר 1994 העתיד נראה עגום, כיום בשנת 2011, פונוקול עדיין חברה מתפקדת, בניגוד לכמה חברות יותר גדולות, שנפלו על הדרך. מעבר לכך שאמנים מקומיים בסדר הגודל המרשים ביותר מוציאים דרכה אלבומים (האחרונים של אתניקס, משינה, מתי כספי וירדנה ארזי כולם יצאו בפונוקול), גם מחלקת האוספים של החברה מנפיקה תוצרים יפים, בין השאר סדרת "קול השלום", סדרת "מנהרת הזמן" וגם סדרות עדכניות כמו "Line Out".

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

Technomania 3

שם האוסף: Technomania 3
חברת תקליטים: פונוקול/ ToCo International

שנה: 1992

עורכים: אורן קריסטל ומאיר גולדברג

מק"ט: 920368-2 CD

רשימת שירים:

1 U96 - Das Boot (Techno Version)

2 2 Unlimited - Workoholic

3 DJ Professor - Rock Me Steady

4 Chimo Bayo - Quimica

5 Bangkok - Histerical
6 The Castle - Elvis Has Left the Building
7 Holy Noise - Get Down Everybody (The Remix)
8 Quadrophonia - Find the Time (The Second Wave Mix)
9 Paraga Khan - Injected With a Poison (Radio Edit) (with Jade 4 U)
10 U96 - I Wanna Be a Kennedy (Extended)
11 Digital Orgasm - Startouchers
12 Man Machine - The Best Ever Seen
13 Pleasure Game - Le Dormeur
14 Fix Six - 65 50 50 (Extended Version)
15 Opus Magnum - Rave the Joy

עטיפה: דני וטניק המוכשר ביסס את העיצוב על העיצובים שאיילת אביב עשתה לחלק 1 ו-2 (היא גם מקבלת קרדיט שהעיצוב מבוסס על שלה). וטניק לקח את הדמות המשוכפלת בעטיפות של אביב ועשה מזה משהו מאוד אכנואידי וקודר, שנראה מעולה. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי ההצלחות הגדולות של חלק 1 ו-2 פעם שלישית לא היתה גלידה עבור פונוקול והחלק האחרון של טקנומניה נחל כישלון. חוסר ההצלחה של החלק השלישי נבע מכמה סיבות. קודם כל, פונוקול חלבו יפה את הפרה ולהוציא שלושה פרקים לסדרה באותה שנה (1992) זה אמנם הישג מרשים, אבל ההיצע המוסיקלי הצטמצם מפרק לפרק וחלק שלוש מלא בעיקר בפילרים. סיבה שניה מרכזית היא שכפי שסיפרתי בפוסט על חלק 2, הטקנו כבש בצורה כל כך מרשימה את המיינסטרים, שקטעי הז'אנר זלגו לאוספי הפופ והמיינסטרים. כך, לדוגמה, שני הקטעים הראשונים ב"טקנומניה 3" כיכבו גם באחד הפרקים של "טופ פופ" וקטעי טקנו ורייב לקחו חלק דומיננטי גם בסדרות האוספים של "היטמן", "סופרמיקס" ו"האוסף של יוסף". כבר לא היה צריך אוסף של הז'אנר כדי להנות ממנו, מספיק היה אוסף פופ, שזה מסביר עד כמה הטקנו היה חזק באותה תקופה.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 6

תודה לרועי אופיר שהאוסף סוקר באדיבותו.

Technomania 2

שם האוסף: Technomania 2
חברת תקליטים: פונוקול/ ToCo International/ מעריב לנוער

שנה: 1992

עורכים: אורן קריסטל ומאיר גולדברג

מק"ט: 920305-2 CD

רשימת שירים:

1 2 Unlimited - Twilight Zone

2 Skeet Machine - Es De P... Madre

3 Cappella - Take Me Away

4 Digital Orgasm - Running Out of Time

5 Anticappella - Everybody (12" Version)
6 Neon - Waves
7 Lewis Lovebump - Spacetime (Space Mix)
8 Gardener - Geranio (12" Version)
9 Moby - Go (Woodtick Mix)
10 Pleasure Game - Le Seigneur Des Tenebres
11 Interactive - Who is Elvis?
12 Channel X - Rave the Rhythm
13 Art of Noise - Instruments of Darkness (The Prodigy Mix)
14 Apotheosis - O Fortuna
15 Random - Random Gift
16 G.T.O. - Listen to the Rhythm Flow
17 Katherine E. - Then I Feel Good

עטיפה: גרפיקה שמאוד דומה לזאת של חלק 1. גם כאן המעצבת היא איילת אביב, שעשתה עבודה הרבה פחות טובה משהיא עשתה על החלק הראשון. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: בפוסט על החלק הראשון של סדרת "טקנומניה" סיפרתי על הנסיקה המהירה של המוסיקת ההאוס והטקנו שהביאה להצלחה של החלק הראשון של האוסף, שהיה אז ממש חלוצי. כמה חודשים אחרי ההצלחה האדירה של החלק הראשון, הטקנו כל כך התעצם שהוא הפך להיות הז'אנר הפופולרי ביותר בישראל. אני לא מגזים ולראייה אני מציג את את העובדה שהחלק השני של סדרת "טקנומניה", אוסף שכולל מוסיקת מועדונים מחתרתיים לרקדנים טעוני אקסטות, יצא בשיתוף עם מעריב לנוער. כן, כן. הטקנו חדר בכזאת מהירות ללב הישראלים שהשבועון עם הפוסטרים באמצע של ניו קידס און דה בלוק וטייק ד'את אימץ בחום את הטקנו המסומם והאפל. כולם הישירו קו עם המגמה הזאת. גם השבועון המתחרה, "ראש 1", לקח חלק בהוצאת אוסף טקנו עם אן.אם.סי ורשת ג' שפנתה לצעירים שדרה מדי יום יותר ויותר קטעים כאלו בפריים טיים.
כך, היה נראה שבשלהי 1992 אתה לא יכול לזוז מטר מבלי לשמוע טקנו. אם זה ברדיו, אם ב-MTV שלא היה צעיר בארץ שלא היה מחובר, אם במועדון, אם במכונית שעוברת לידך. תוך שנה ישראל נכבשה על ידי הצלילים האירופאיים המונוטוניים וישראל (ברובה) אהבה את זה.
נכון, היו קומץ אליטיסטים שהתעלמו מהמצב, כמו אנשי תחנת הרדיו הגוועת צהל 2, או איזה כמה הזויים ממועדון הרוקסן שהשיקו את ערב האלטרנטיבה הרוקיסטית "מוות לטכנו", אבל אפילו הם נפלו בסוף שדודים לצלילים האלקטרונים והכיבוש שהחל אז לקח את כולם עמו ואין ישראלי צעיר שלא קנה בחייו כמה דיסקים אלקטרוניים או רקד בכמה וכמה רייבים או מועדוני האוס.
מדוע עם ישראל התחבר כל כך למוסיקת טקנו? הסיבות הן רבות. הכלכלה צמחה בזכות ההייטק, הכבלים הביאו עמם את העולם, גוויעת האינטיפדה ותהליך השלום המתהווה חיברו את הצעירים למוסיקת האהבה והחבר'ה שחזרו מהודו למדו מה זה לרקוד עם סמים. זה רק חלק מהסיבות, כמובן, שגרמו לתל אביב להפוך עד סוף העשור למוקד עליה עולמי למועדוניה.
אז כל זה התחיל בזמן של "טקנומניה" וחלק 2 של הסדרה אמנם כבר לא היה פורץ דרך כמו הפרק הראשון, אבל הוא עשה את העבודה. בין שיריו אפשר לראות כמה מהשמות שיהפכו לגיבורי תרבות של הנוער כאן כמו 2 אנלימיטד, קאפלה, מובי והפרודיג'י. אז הם, כמו האוסף, עדיין היו צעירים ומחתרתיים, שבדיוק כובשים את העולם.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 8

Technomania

שם האוסף: Technomania
חברת תקליטים: פונוקול/ ToCo International

שנה: 1992

עורכים: אורן קריסטל ומאיר גולדברג

מק"ט: 920235-4

רשימת שירים:

1 Chimo Bayo - Asi Me Gusta a Mi

2 2 Unlimited - Get Ready for This

3 Blue Pearl - (Can You) Fell the Passion

4 L.A. Style - James Brown is Dead

5 Holy Noise - James Brown is Still Alive
6 Human Resource - Dominator
7 The Curse - All Systems (Are Go)
8 Interstate 69 feat. T. La Tone - Tequila
9 Anticappella - 2/231
10 Utah Saints - What Can You Do for Me
11 Praga Khan - Rave Alert
12 Lord of Acid - Take Control
13 Channel X- Groove to Move
14 R.A.F. - We Gonna Get...
15 Quadrophonia - Quadrophonia
16 D-Shake - Yaaah

עטיפה: מעורר השראה, מגניב, מעולה. איילת אביב יצרה משהו ברוח הז'אנר - מנוכר, ממוחשב, מסומם, מפחיד. הדמות המתפקסלת על רקע צבעי הגאווה היו בסטנדרטים אירופאיים של עיצוב בזמנו. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: עד תחילת שנות התשעים המועדונים בישראל היו מאוד שמרנים בגישה המוסיקלית שלהם. מוסיקת הפופ והדיסקו שלטו ביד רמה ואפילו מועדונים אלטרנטיביים כמו הרוקסן, הפינגווין והליקוויד נגנו מוסיקה שמבוססת על שירה, על כלים חיים, על הפורמט הישן של בית, פזמון, בית פזמון.
המצב באירופה לא היה שונה מאוד, אבל שם זה התחיל קצת קודם. מוסיקה ממוחשבת, מונוטונית, אפלה וטכנוקרטית החלה לכבוש את המועדונים, בהתחלה בהולנד ובבלגיה, אחר כך בבריטניה ובגרמניה המערבית ומהר מאוד בשאר היבשת. המוסיקה הזאת, שנקראה טקנו או האוס (תלוי בפי מי) לא כללה גיבורי מוסיקה. לא ידעת איך המבצעים נראים, לא היית חייב להכיר את השיר כדי לרקוד אותו, לא היית צריך להיות חברותי כדי להנות ממנה.
הניצנים הראשונים של מוסיקת הטקנו נראו במועדונים כמו הלמון והליימלייט בתל אביב והבלו מון בירושלים. דיג'יים כמו איתן תבור, צ'ופי ומלכיאל גרוסמן קנו לעצמם קהל גובר שנכבש על ידי המוסיקה הזאת. במקביל חנויות תקליטים כמו ג'ינג'י, בית התקליט ו-IMP החלו לייבא 12 אינצ'ים של קטעי טקנו אירופאיים וברדיו רז ניצן גילה לעם ישראל שהז'אנר קיים. זה היה ברשת ג' המסחרית, בתוכנית "איזה לילה" בהגשת איתן גור, תכנית ששודרה מדי יום שישי בשעה השולית שבין 23:00 ל-1 בלילה.
חברת פונוקול היתה הראשונה לעלות על הפוטנציאל המסחרי המקומי של הז'אנר. פונוקול טפטפה קטעי טקנו לסדרת אוספי "טופ פופ" שלה כבר משלהי 1990, אבל ב-1992 הם הבינו שהגיע הזמן לאוסף שמוקדש אך ורק לז'אנר. כך נולדה סדרת "טקנומניה".
"טקנומניה" היה האוסף הישראלי הראשון בהיסטוריה שהשיג את חו"ל. בחו"ל הז'אנר גם היה בחיתוליו ועדיין לא נראו כמעט אוספים לז'אנר. "טקנומניה" הישראלי, אם-כך, היה פורץ דרך וחלוצי, מה שגרם לאנשים מכל העולם לחפש אותו. גם את הישראלים הוא לא השאיר אדיש. פונוקול ראו באוסף הימור, חשבו שאולי הוא יכסה עלויות, אבל התוצר הסופי היה הצלחת ענק. הנוער עף על האוסף, כך גם רשת ג' שחיבקה אותו בחום והזיזה אותו מהשעות האיזוטריות של שישי בלילה לפריים טיים של "קופסת הלהיטים" עם עופר נחשון.
בהמשך יצאו לאוסף עוד שני חלקים, החלק השני היה להצלחה גדולה, השלישי לא. "טקנומניה" הוא אוסף פורץ דרך לא רק בגלל שהוא השיר מבט עם חו"ל, אלה בגלל שלראשונה הוא נתן ליגיטימציה לתעשיית מוסיקה מקומית שמבוססת על מוסיקה שלא מופנית בעיקר לרדיו, אלה למוסיקה שפונה לתקליטנים. בשנים הבאות פונוקול שכללו את עצמם לחברה שמתמחה במוסיקת מועדונים ומסיבות, אבל לא רק הם למדו רבות מהאוסף. גם שאר חברות התקליטים המקומיות קראו את הטרנד והשיקו בזמנן אוספים שפונים לתקליטנים ולרוקדים. מהפכת הדאנס הישראלית החלה, "טקנומניה" היתה שריקת הפתיחה.

ערך אספני: 30 ש"ח

ציון: 10