‏הצגת רשומות עם תוויות 1994. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות 1994. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 17 באוגוסט 2024

המודעות של "טופ פופ" ב-"ראש 1", 1988 עד 1993

 מרגע יסוד מגזין הנוער ראש 1, מבית ידיעות אחרונות, באפריל 1988, חברות התקליטים השונות מצאו בו בית חדש לפרסום אלבומיהם. החברות פונוקול והליקון פרסמו שם, בשנים הראשונות לעיתון, כמעט כל אלבום שהן הוציאו. ולא רק הן, גם NMC הרבו לפרסם שם ואפילו הד ארצי, מדי פעם.

די במקביל להקמת העיתון, שהתחרה במעריב לנוער הותיק, נולדה גם סדרת האוספים הארוכה בישראל, סדרת "טופ פופ" של חברת פונוקול. "טופ פופ" כמובן, היא סדרה חשובה מאוד בהיסטוריית האוספים. הסדרה הראשונה שיצאה על גבי דיסקים וגם סדרה שליוותה את כל השינויים בעולם המוזיקה בעשור של 88 עד 97'. 

בפונוקול אהבו את הקו הצעיר והחדש של "ראש 1" ומתחילת דרכו - פרסמו שם את סדרת "טופ פופ". פונוקול קנו מודעות, בדרך כלל בשחור לבן או בשחור-לבן-אדום (מודעות לא צבעוניות היו זולות יותר), לכל הפרקים משנת 88' עד תחילת 91'. אחרי זה הפרסום הפך להיות יותר נדיר, כשבשנת 93' אספתי שלוש מודעות של הסדרה. 

בדרך גם היו מודעות מיוחדות יותר. לקראת החגים של שנת 88' פורסמה מודעה של האלבומים הבולטים של פונוקול, ביניהם הטופ פופים. בסוף 88', כשהלהיטים של פונוקול ככבו בראש המצעדים השנתיים של רשת ג' וגלי צהל - פורסמה מודעת "טפיחה על השכם" של עצמם, כדי להשוויץ בזה שלהיטים מ"טופ פופ" הם הלהיטים הבולטים של השנה. 

לפניכם כל המודעות שאספתי מהשנים 1988 עד 1993. יתכן שהיו מודעות גם אחרי כן, אבל לי אין תיעוד.

המודעה הראשונה לטופ פופ בראש 1

מודעה לאוסף "היט דה ביט", היחידה כאן שלא מראש 1, היא לקוחה מ"להיטון"


מודעת סטריפ לאוסף היט ד'ה ביט, אוסף שנחשב מהסדרה, למרות שיש לו שם שונה

מודעה לאוסף הראשון שיצא על גבי CD בארץ


מודעה של מיטב הדיסקים של פונוקול, שיצאה לחגי תשרי, 88'

טפיחה על השכם עצמית של פונוקול מסוף 88'

מודעת סטריפ ראשונה לטופ פופ 89 הראשון

מודעת סטריפ שניה לטופ פופ 89 הראשון

מודעה באדום-לבן-שחור לטופ פופ 89' חלק 2

מודעת סטריפ לטופ פופ 89 חלק 2

מודעה לדיסק השני שיצא בסדרת טופ פופ

מודעה לטופ פופ 89 חלק 3. המודעות בשחור לבן היו זולות יותר מהצבעוניות

מודעת סטריפ לחלק 2 משנת 89

מודעה יפה לדיסק השלישי שיצא לסדרה. שני הראשונים גם מופיעים בפרסומת

מודעה שקשה לקרוא לחלק 4 משנת 89

מודעה כפולה. גם לחלק 5 של שנת 89 וגם לכך שחלק 4 יצא על דיסק

מודעה לחלק הראשון של שנת 90'. החלק הראשון שיצא בזמן אמת על שלושה פורמטים

מודעה לחלק 2 משנת 90'

מודעה לחלק 3 משנת 90. ניתן ללמוד שבקלטת יש בונוסים ושה-CD עוד לא יצא

מודעה לחלק 4 שמבטיחה שבעתיד יצא גם דיסק. לא ברור אם הוא קיים

מודעה לחלק 5 משנת 90

מודעה לחלק 6 משנת 90, שמלמדת שהפרק לא יצא על דיסק

חלק 1 משנת 91. אחרי המודעה הזאת נקטע הרצף של לפרסם כל פרק

מודעה קשה לקריאה לחלק 3 משנת 91'

אחרי הפסקה של למעלה משנה, חזרו לפרסם, עם פרק 2 של שנת 93', כולל מסיבה!

עוד מסיבה, עם חלק 3 של שנת 93'

האחרונה בסרייה - חלק 1 לשנת 94', מודעה מסוף שנת 93'






יום שני, 26 בפברואר 2018

Head Room 1


שם האוסף: Head Room 1

תת כותרת: אוסף דאנס No. 1

חברת תקליטים: הד רום/ הד ארצי דאנס לייבל

שנה: 1994

הפקה מוזיקלית: יועד נבו

הפקה: נעמה קרן ועדי עליה

מק"ט: 15688

רשימת שירים:
  1. D.N.C - 80/68 (4:03)
  2. Power Source - אני רוצה אותך (4:31)
  3. D.N.C - Lexicon (6:33)
  4. Art B. - Sahara (4:52)
  5. Power Source - אני רוצה אותך (The Hot Line Remix) (8:02)

עיצוב ועטיפה: עבודה של איתן ברטל על-פי צילומים של שירי ברוזה. עטיפה הזויה. יש עליה איש (או אישה) מתחת למים, כשהפה שלו/שלה הוא חור ניקוז. אין בעטיפה יותר מדי פרטים על הרליס וחבל. אפילו קרדיטים לכותבי השירים אין כאן. לא מספיק ברור, לא מספיק טוב. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: "הד רום 1" הוא אוסף יוצא דופן מבין שלל האוספים שסוקרו כאן. מדובר באוסף קצר, שכולל חמישה קטעים, כולם של אמנים ישראלים. הסיבה שאני מסקר את האוסף הזה, היא בגלל שהקו המוזיקלי שלו מתאים לרוח האוספים שמסוקרים כאן, כשהקטעים הם כולם מהז'אנר האלקטרוני. כך, יש כאן קצת יורודאנס, קצת טראנס, קצת דאנס-פופ וקצת צ'יל אאוט, כולם מעורבבים זה בזה.
הקונספט מאחורי "הד רום" היה מעניין. את הרעיון הגה המפיק חיים שמש, מבכירי הד ארצי באותה תקופה. שמש, שראה שבעולם מוזיקת הדאנס עולה ופורחת, חשב שנכון יהיה שגם הד ארצי תשקיע בתחום. לצורך כך, הוא פנה למוזיקאי והמפיק יועד נבו המוכשר. נבו היה באותה התקופה המפיק הכי עדכני בארץ, כזה שההפקות שלו מישרות קו עם מה שנעשה בחו"ל. הוא עבד עם אתניקס, מנגו, יהודה פוליקר, אתי אנקרי, שלמה ארצי ובעצם עם מי לא. כולם רצו שנבו יכניס להפקות שלהם טאץ' עדכני, נגיעה אלקטרונית שתיקח את העשייה שלהם קדימה. מפאת מעמדו, שמש פנה לנו והציע לו את תפקיד ניהול לייבל הדאנס של הד ארצי. נבו הסכים ו"הד רום" יצאה לדרך. 
הבעיה שנוצרה היתה שלא היו מספיק הפקות דאנס וטראנס בארץ באותם ימים ונבו, ביחד עם המפיקה של "הד רום", עדי עליה, התקשו למצוא אמנים לחברה. לבסוף, הם כן הצליחו לגרד שלושה אמנים כאלו ואלו הרכיבו את האוסף הראשון של "הד רום". האמנים היו Power Source, ההרכב של שחף שוורצמן, שבהמשך הניינטיז הפך לשם מוביל במוזיקת הטראנס. לאוסף "הד רום" הם תרמו את הקטע הראשון שלהם "אני רוצה אותך", בשתי גרסאות. בקטע הזה Power Source עדיין לא היו הרכב טראנס, אפילו רחוק מכך. כך, "אני רוצה אותך" הוא קטע יורודאנס רצחני, סטייל 2-אנלימיטד, עם ראפר וזמרת בפזמון, אבל הכל בעברית. לשמוע כדי להאמין.
האמן השני באוסף הוא D.N.C, שלא הצלחתי למצוא עליו/עליהם יותר מדי מידע. הם יוצרים כאן שני קטעים. אחד קטע דאנס/קאנטרי סטייל "Cotton Eye Joe" של רדנקס (השיר נקרא "80/68"), שמתפתח לקטע טראנס נותן בראש. הקטע השני שלהם הוא צ'יל אאוט עם השפעות טראנסיות. מה שכן הצלחתי לדלות עליהם, זה שלפי האתר של דיסקוגז מי שמעניקה את הקולות בקטע השני, "Lexicon", היא לא אחרת מדנה איטנרנשיונל. אין לי אישור אם זה באמת היא, אבל זה אכן נשמע כמוה. אם מישהו יודע אם זאת באמת היא, אשמח לאישור.
עטיפת החלק השני
האמן האחרון באוסף הוא Art B, שיוצר כאן את הקטע "Sahara", הקטע הכי הטראנסי של האוסף. גם עליו אין לי מידע.
את כל הקטעים באוסף הפיק, כצפוי, נבו.
למרות שהוא היה ראשוני מסוגו, האוסף התקבל בצורה צוננת על ידי הציבור הישראלי. התקשורת התעלמה ממנו לחלוטין ובחנויות הוא מכר רק עותקים מעטים. למרות זאת, נבו ועליה המשיכו לעבוד על "הד רום" ושנה אחר-כך הם הוציאו את האוסף השני בסדרה, "Trance Addiction Headroom 2". שמו מבהיר שחלק 2 כיוון כבר לחלוטין למוזיקת הטראנס, שהפכה אז לצליל החם של ישראל. חלק 2 היה מאוספי הטראנס הראשונים (אולי גם הראשון) שהיו על טהרת היצירה המקומית והוא היה גם לא רע. למרות זאת, גם חלק 2 התקבל באדישות ו"הד רום" חדלה לפעול, כשנבו חזר לעסוק בעיקר בהפקות של אמני מיינסטרים. בהמשך, נבו עבר לבריטניה, שם הוא עובד, בשני העשורים האחרונים, עם השמות המובילים בעולם הדאנס והפופ.

ציון: 9

ערך אספני: 50 ש"ח


יום שלישי, 4 ביולי 2017

This is... Trance


שם האוסף: This is... Trance

תת כותרת: אוסף טראנס אסיד

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1994

עורך: משה מורד

מפיקים: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20139-2

רשימת שירים:
  1. Scooter - Unity Without Words Part 1 (6:03)
  2. Scooter - Rhapsody In E (6:08)
  3. Juno Reactor - High Energy Protons (Orion Mix) (6:28)
  4. Exoterix - Void (Diss-Cuss Remix) (7:02)
  5. Culture Beat - Adelante! (MKM's Danish Flex Mix) (6:31)
  6. Jens - Loops and Things (6:54)
  7. Raviv Mor - The End Of The World (Trance Mix) (3:37)
  8. One-O-One - Welcome To My Dream (Chill Out) (4:25)
  9. Mikado - Feel the Bass (5:28)
  10. Fog - Make Me President (Ghostrider Remix) (6:29)
  11. Liquid Bass - In Full Effect (5:54)
  12. Scooter - Hyper Hyper (Faster, Harder, Scooter) (5:31)

עטיפה: עיצוב של אסנת בוכמן. עבודה טובה מאוד. תופסת את רוח הז'אנר והתקופה - ב-100%. סחטין. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: שני דברים הובילו ליצירת האוסף הזה. אחד, עליית מוזיקת הטראנס באותה תקופה. הז'אנר התחיל לתפוס בצורה יוצאת דופן בארץ וחברות התקליטים התחילו להפציץ עם אוספי טראנס למיניהם. פונוקול היתה חוד החנית של התחום ואן.אם.סי לי רצו להשאר מאחור ובתקופה של 1993 עד 1995 הם הוציאו כמה אוספי טראנסים. זה היה דבר חריג בקרב החברות הגדולות (אן.אם.סי, הד-ארצי והליקון), מפני ששתי מתחרותיה - הליקון והד-ארצי לא התעסקו בכלל עם טראנס, שנותר כתחום ההתמחות של החברות הקטנות. בסופו של דבר - בשנים האחרונות של הניינטיז - הטראנס באמת היה סגנון שזכה לפריחה והצלחה בעיקר בחברות כמו פונוקול ו-BNE ואן.אם.סי יחסית זנחו אותו.
הדבר השני שהוביל ליצירת האוסף הזה הוא סקוטר. אותו הרכב גרמני, שזכה באותה תקופה להצלחת ענק עם הלהיט "הייפר הייפר" יצר המון עניין בישראל. האוסף "היט בוקס 6" אף התהדר על העטיפה בתור זה שהוא האוסף עם "הייפר הייפר". למרות ש"היט בוקס 6" שווק סביב "הייפר", מכיוון שלסקוטר לא היה אלבום באותם ימים, הדרישה לקטעים שלהם נותרה אדירה.
מכיוון שבישראל לא היו יוצאים סינגלים באותה תקופה, הדרך לעשות כסף מלהיט אחד היה דרך אוספים ו"This is... Trance" הוא דוגמה קיצונית לטריק הזה. יש דרישה לסקוטר, אבל אין אלבום? ניקח שלושה שירים שהלהקה דחפה לסינגל שלה "Hyper Hyper" אחרי הלהיט ונדחוף אותם לאלבום אוסף. כך, האוסף הזה נפתח עם שני הביסיידים של "הייפר" ומסתיים ברמיקס של השיר, גם הוא מתוך הסינגל. בדרך יש עוד 9 קטעי טראנס שאן.אם.סי הצליחו לשים עליהם את היד, כולל קטע ישראלי אחד, של רביב מור. 
התכסיס הזה בסך הכל הצליח לאן.אם.סי ו"This is... Trance" נמכר במספרים יפים לסגנון, כמה אלפים ממנו נרכשו.

ציון: 6

ערך אספני: 25 ש"ח

יום שני, 18 באפריל 2016

House Party 2


שם האוסף: House Party 2

תת כותרת: The Sound of Happy House and Progressive House

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive

שנה: 1994

עורכים: אורן קריסטל ושגיא הבר

קונספט: עורכי האוסף ושרון "צ'ופי" פרוינדליך

מפיקים: עורכי האוסף וחיה גבריאלי

מק"ט: 2015-2

רשימת שירים:
1. Paperclip People - Throw (14:29)
2. Colours - Colours (Brass Mix) (4:58)
3. Dimitri and Jaimy - (Fluid Harmony) On The Disco Train (Radio Edit) (4:21)
4. Ideal - Hot (Keep The Fire Burning Baby) (Radio Edit) (3:44)
5. Gradiva - To The Funky Beat (Underfunk Mix) (4:29)
6. Namby Pamby - Girlz! (UK Style Club Mix) (5:23)
7. Boss, The - Congo (D Max Mix) (9:43)
8. R.A.W. - Unbe (Erick "More" Mix) (7:02)
9. Reel 2 Real - The New Anthem (Not So Radio Mix) (feat. Erick "More") (3:19)
10. Long Leg - See On (Three Minds Mix) (5:16)
11. Two Men Will Move You - The Goodbye Thing (Radio Mix) (feat. Kathryn Miller) (3:59)
12. X-Press 2 - London X-Press (The Journey Continues) (6:45)

עטיפה: עיצוב של בעז רוסנו. העטיפה של החלק הראשון, עם צבעים אחרי והספרה 2 מאחור. ציון עיצוב: 3

ביקורת ורקע: פרק שני של הסדרה הנשכחת הזאת. הפרק הזה כולל האוס מועדונים, די מחתרתי, עם קטעים מארצות הברית (4 קטעים), בריטניה (3 קטעים), איטליה (3 קטעים) והולנד (2 קטעים). חייב לציין שהקטעים מעבירים בצורה טובה את צליל הקלאבינג של התקופה, בעיקר ממועדוני בריטניה. מה שכן, הקטעים כאן מאוד איזוטריים והאפיל המסחרי שלהם שואף לאפס, מה שמאוד הקשה על האוסף הזה לקבל תשומת לב או להצליח. עוד מידע על הקטעים באוסף בדף יחסי הציבור שלו, שסרוק משמאל (הקליקו עליו, כדי להגדיל).

ציון: 7

ערך אספני: 10 ₪

House Party


שם האוסף: House Party

תת כותרת: The Sound of Happy House and Progressive House

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive/ Toco International

שנה: 1994

עורכים: אורן קריסטל ושגיא הבר

מפיקים: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 921181-2

רשימת שירים:
1. Doop - Doop (Jean Lejeux Et Son Orchestre - Extended Version) (7:16)
2. Deborah Wilson - Free (Exposure Radio Mix) (3:54)
3. Beyond - Silver (6:39)
4. Klaiff - I Can't Quite Understand (Faithfull Mix) (5:39)
5. Alex Party - Read My Lips (Saturday Night Party) (3:37)
6. Face The Bass - Dance 2 The House (Club Underground Mix) (4:39)
7. Alex Party - Alex Party 2 (Nu-Nu-Now) (4:27)
8. Klatsch! - Oh Boy (6:10)
9. Manjaro - El Funky (4:21)
10. Z100 - Gengennarugenge' (Iliah! Mix) (4:04)
11. CJ Bolland - Camargue (Summer Mix) (5:44)
12. Z100 - Testa Don't Stop (Hammondia Mix) (4:35)
13. Dajae - U Got Me Up (5:54)
14. Dynamic Noise - Everybody Jammin' (feat. Adrella) (6:35)

עטיפה: עיצוב של בעז רוסנו. עבודה בגרפיקת תלת מימד, שהיתה מאוד פופולארית באותם ימים. למרבה הצער, התוצר לא יפה ועצוב שהעיצוב האחיד הזה ליווה את כל פרקי הסדרה. ציון עיצוב: 3

ביקורת ורקע: אחת מסדרות האוספים המיותרות שיצאו בישראל בשנות התשעים. אחרי שלחברת התקליטים "פונוקול" היו כבר שתי סדרות מובילות שהתמחו במוסיקת דאנס ("טופ פופ" - שסיקרה בעיקר יורודאנס והאוס ו"פאואר דאנס" שסיקרה בעיקר האוס), הם החליטו להשיק סדרה שלישית, "האוס פארטי". הסדרה הזאת התיימרה לסקר את תחום ה"האפי האוס" וה"פרוגרסיב האוס", אבל למעשה זוהי סדרה שבעיקר כוללת קטעים שלא היו מספיק חזקים כדי להכנס לסדרה המובילה שלהם (טופ פופ), או לסדרת הדאנס שלהם (פאואר דאנס).
למרבה ההפתעה ולמרות המכירות היחסית מינוריות, לסדרה הזאת יצאו ארבעה פרקים, שניים ב-1994, אחד שנה אחר כך ופרק מסיים ב-1997. הסדרה כולה יצאה תחת המותג "פרוגרסיב", שפונוקול ייסדו כחברת בת שמתמחה במוסיקת ריקודים לא מסחרית. הפרק הראשון יצא בשיתוף חברת התקליטים החו"לניקית "Toco International". עוד קצת מידע על האוסף הזה ניתן לקבל מהסריקה של דף יחסי הציבור שצורף לו, לחצו על התמונה משמאל כדי להגדיל.

ציון: 4

ערך אספני: 10 ₪

יום שני, 28 במרץ 2016

Trance Side of the Moon


שם האוסף: Trance Side of the Moon

תת כותרת: אוסף טראנס קטלני ואסיד עצבני

חברת תקליטים: קאסבה

שנה: 1994

עורכים: צוות קסבה (רן שריג)

מק"ט: 94002-2

רשימת שירים:
1. Capricorn - Harakiri (Radio Edit) (3:44)
2. Atlantic Ocean - Waterfall (Original 12" Netherlands Mix) (5:01)
3. Illuminatus - Hope (Oliver Lieb Remix) (6:47)
4. WestBam - Celebration Generation (Maximal) (7:04)
5. Velocity - Lust (6:32)
6. Prodigy, The - No Good (Start The Dance) (Edit) (3:56)
7. Aurora Borealis - The Milky Way (Lunatic Acid Mix) (5:59)
8. Marusha - Over The Rainbow (5:28)
9. Jens - Loops and Tings (Fruit Loops Remix) (6:41)
10. Liquid - Liquid Love (Original Mix) (6:27)
11. Elevator - Shinny (Harmony Mix) (7:54)
12. Art.Indust. - A Beach Party In Gaza (feat. Fatima Um Sharif) (7:00)

עטיפה: עיצוב של עידו אמין. גרפיקה מפוקסלת קצת. נראה כמו מסך פתיחה של משחק מחשב. יפה לאללה ומעביר מצויין את רוח האוסף. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: סיפרתי קצת על הרעיון שמאחורי חברת התקליטים "קאסבה" בפוסט על האוסף "More Than a Chilling" שכתבתי לפני שש שנים, אבל אני מרגיש צורך קצת להרחיב. "קאסבה" הוקמה כחברת התקליטים של חברת יבוא התקליטים והדיסקים "גונג". "גונג" התעסקה ביבוא של המון סוגי מוסיקה לארץ, בעיקר דברים שלא יוצגו על ידי חברות התקליטים המקומיות. "גונג" ישבה ברחוב קפלן, בתל אביב, מתחת לבית העיתונאים. בתחילת הניינטיז, כשהמוסיקה האלקטרונית החלה לצבור תאוצה בעולם, ל"גונג" נפתח צוהר לעולם יבוא עצום, מפני שרוב המוסיקה האלקטרונית יצאה בחו"ל בחברות עצמאיות, שלא יוצגו בארץ. "גונג" יבאה המון סינגלים ואלבומים והחומרים שהיא ייבאה מלאו יותר ויותר את המדפים בחנויות המוסיקה בארץ.
בגלל הקשרים שהחברה יצרה עם חברות מחו"ל דרך היבוא שלה, בשנת 1994 ל"גונג" החלו להיות שאיפות להתפתח מחברה שמייבאת ומפיצה לחברת תקליטים של ממש. כזאת עם זיכיון לבלעדיות של מוסיקה מחו"ל וכזאת שמוציאה אוספים ואלבומים. בגלל הנסיון שהיה לחברה עם המוסיקה האלקטרונית, בחברה בחרו להתמקד בתחום הזה של העשייה.
ההוצאה הישראלית של הקלטת של הפרודיג'י, עם הלוגו של קאסבה
כדי להשתדרג לחברה תקליטים "גונג" הקימה את המותג "קאסבה" והחלה לחפש חברות בחו"ל לייצגן בארץ. החברה הראשונה היתה React הבריטית. אחרי-כן, "קאסבה" חתמה חוזה עם חברת "הליקון" הישראלית והיא החלה לייצג בארץ את הקטלוג של חברת "XL Recordings", שזכויות ההפצה שלהם בישראל היו של "הליקון". הסיבה ש"הליקון" נתנו ל"קאסבה" לטפל להם ברליסים של XL? "הליקון" הבינו שאין להם את היכולות של "קאסבה" לטפל במוסיקת דאנס והם עשו את הצעד החכם. כתוצאה, הפרודיג'י יצאו בארץ דרך "קאסבה", שממש עשו אותם בישראל. הם אפילו היו שותפים להבאתם להופעתם הראשונה בארץ, ב-1994 ועל ההוצאות של הפרודיג'י מהתקופה ההיא היה את הלוגו של "קאסבה".
בהמשך "קאסבה" החלו להוציא אוספים. אוסף הצ'יל אאוט "More Than a Chilling" יצא ב-1994 והתבסס בעיקר על הקטלוג של הליקון. אחר כך "קאסבה" השיקה את הסדרה היחידה שלה - "Trance Side of the Moon". הסדרה היתה חלוצה באיתורה את עליית מוסיקת הטראנס בישראל. נכון, חלק 1 שלה הוא לא טראנס ב-100 אחוז. יש כאן הארדקור-האוס, קלאב-טראנס ויורו-האוס, ביחד עם קטעי הטראנס, אבל המגמה שלו היא ברורה.
בחירת הקטעים המעולה, העריכה המצויינת והמיתוג המוצלח - הובילו לכך ש"Trance Side" היה להצלחה אדירה, שיצאו לה גם שני פרקי המשך.
"קאסבה" לא המשיכה עוד המון, אבל המעט שהיא הוציאה היה סופר-משובח. אוסף המוסיקה האלקטרונית הישראלית "Stuff" מ-1995, אלבום האומן היחידי שהחברה הוציאה להרכב הצ'יל-האוס Art.Indust. מ-95' ושיתופי הפעולה שלהם עם הד-ארצי והליקון שהובילו להשקת סדרת אוספי ההיפ-הופ הכי טובה שיצאה בארץ ("היפ-הופ הוראיי", ש"קאסבה" יזמה והיתה שותפה לשני הפרקים הראשונים של הסדרה).
בסך הכל - "קאסבה" הוציאה חמישה אוספים עצמאית, שלושה אוספים עם הד-ארצי ו/או הליקון (השלישי היה הפרק הראשון של סדרת "Dance Club" החשובה), אלבום אחד ו-EP אחד ל-Art.Indust., אלבומים לישראל ברייט ולפה-והטלפיים וכאמור - האלבום האלבום השני של הפרודיג'י.
בתחילת 1996 נסגרה "גונג" ועמה גם "קאסבה". המורשת הצנועה, אך חשובה של החברה, היא מהדברים המעניינים שיצאו בארץ בשנות התשעים. יאללה, שמישהו יעשה על זה כבר סרט.

ציון: 10

ערך אספני: 70 ₪

יום שלישי, 16 בפברואר 2016

The Very best of Top Pop 94


שם האוסף: The Very best of Top Pop 94

תת כותרת: מסיבת סוף הקיץ - כולל רמיקסים מיוחדים

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: ספטמבר, 1994

עורכים: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס סלישל

מק"ט: 2006-2

רשימת שירים:
1. Ace Of Base - The Sign (3:08)
2. 2 Brothers on the 4th Floor - Never Alone (US Radio Mix) (3:34)
3. Corona - The Rhythm Of The Night (Lee Marrow Remix) (6:29)
4. Ice MC - Think About The Way (Radio Mix) (4:18)
5. 2 Brothers on the 4th Floor - Dreams (Twenty 4 Seven Trance Mix) (feat. Des'Ray and D-Rock) (5:47)
6. Mo-Do - Eins, Zwei, Polize (Radio Mix) (3:12)
7. Paraje - Animalaction (Macho Mix) (4:41)
8. Afrika Bambaataa - Pupunanny (F.M. Mix) (3:28)
9. Cappella - U Got 2 Let The Music (Brescia Edit) (3:38)
10. Anticappella - Move Your Body (Radio Mix) (feat. MC Fixx it) (3:26)
11. General Base - Poison (Paradise Remix) (feat. Claudja Barry) (6:01)
12. 2 Unlimited - Maximum Overdrive (Radio Edit) (3:44)
13. Doop - Doop (Jean Lejeux Et Son Orchestre) (3:24)
14. Tony Di Bart - The Real Thing (New 7" Dance) (3:48)
15. Ace of Base - Don't Turn Around (The Aswad Mix) (4:06)
16. Harajuku - Phantom Of The Opera ('94 Single Version) (4:08)

עטיפה: עיצוב של דני וטניק. עטיפה שבזמן אמת נראתה ממש טוב. הלוגו שכיכב עך סדרת טופ פופ בשנים 93 ו-94, בספירלה, הכל על נייר כסוף מבריק. במרחק הזמן זה נראה סתם, אז זה נראה עדכני ועתידני. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: מה ששנה אחת יכולה לעשות. עשרה חודשים קודם לכן, בחברת התקליטים פונוקול התל אביבית עדיין טיפלו ברפרטואר של הגדולים ביותר בעולם המוסיקה. מטאליקה, בון ג'ובי, דייר סטרייטס ודומיהם. כל אלו ועוד רבים יוצגו בעולם על ידי חברת פוליגראם, אבל עם איבוד הזכיון של פונוקול להפצה בישראל של הקטלוג הבין לאומי של חברת פוליגראם, פונוקול מצאה את עצמה עירומה, עם צורך להמציא את עצמה מחדש. הכיוון היה מאוד נחרץ. פונוקול החלה להפוך לזכיינית בישראל של חברות עצמאיות אירופאיות שהתמחו בתחום הדאנס. אנשי החברה, אורן קריסטל ושירה שליט, קרעו את התחת כדי לקדם שיר אחר שיר בתקשורת ובמועדונים בארץ, כשהעבודה הקשה שלה מתועדת באוספים שהחברה הוציאה.
זה לא היה קל. להפוך שירים ממרכז אירופה, ללא גיבוי של חברות ענק, ללהיטים, זה פעולה שמצריכה המון סבלנות ועקשנות. אבל הם הצליחו. לראיה אוסף סיכום השנה הזה שהם הוציאו לסדרת הדגל שלהם. על פניו, באוסף הזה שכולל 16 שירים, רק מחציתו הם קטעים שהיו להיטים בכל העולם. החצי השני, אם כך, הם להיטים שפונוקול הצליחה ליצור לקהל הישראלי.
אחרי המשבר שהחברה חוותה בסוף 1993, שנה אחר כך הדברים נראו הרבה יותר אופטימיים ואכן, לאורך כל הדרך ועשרים שנים קדימה, פונוקול הוכיחה שאפשר לקיים בהצלחה חברת תקליטים בישראל ללא רפרטואר בין לאומי גדול, כבוד גדול על ההצלחה הזאת.
עוד מילה קטנה על האוסף, מדובר בפרק האחרון שיסוקר כאן של סדרת "טופ פופ". מבין כל הפרקים של הסדרה הזאת, הפרק הזה היה חסר לי, שזה קצת מביך, בטח בהתחשב בכך שיש לי קרדיט של תודה בעטיפה הפנימית. אחרי שנים, סוף סוף הצלחתי לשים עליו יד ואני חייב להודות שלמרות שמדובר באוסף עם המון להיטים שלא באמת שרדו את מבחן הזמן, מודבר עדיין באוסף שכיף להאזין לו ושמחזיר אותך לרגע מאוד יפה בהיסטוריה של הפופ. רגע שבו משקל הכובד של עולם המוסיקה עבר מבריטניה וארצות הברית ליבשת אירופה, שיצרה גל להיטי יורודאנס מפעימים.

ציון: 8

ערך אספני: 60 ₪

יום שישי, 13 בנובמבר 2015

With All My Heart


שם האוסף: With All My Heart

תת כותרת: עם כל הלב - אוסף שירי אהבה

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1994

עורך: צ'רלי סולומון

מפיקים: צ'רלי סולומון ואבי מאור

מק"ט: 525012-2

רשימת שירים:
1. Elton John - Your Song (4:02)
2. Carpenters - Goodbye To Love (3:57)
3. Diana Ross - Theme from Mahogany (Do You Know Where You're Going To) (3:25)
4. Nana Mouskourri - Only Love (4:24)
5. Elaine Paige - Memory (4:16)
6. Lionel Richie - Hello (4:09)
7. Stevie B - Because I Love You (The Postman Song) (Radio Edit) (3:46)
8. Zucchero - Senza Una Donna (feat. Paul Young) (4:28)
9. Glenn Medeiros - Nothing's Gonna Change My Love for You (3:49)
10. Elkie Brooks - Fool If You Think It's Over (4:48)
11. Joan Armatrading - Love And Affection (4:26)
12. Styx - Boat on the River (3:12)
13. Moody Blues, The - Melancholy Man (5:10)
14.10cc - I'm Not In Love (6:06)
15. Emerson, Lake & Palmer - C'est la vie (4:13)
16. Jon & Vangelis - I Hear You Now (5:11)
17. Double - The Captain of Her Heart (4:00)

עטיפה: עיצוב של שרון מורו. ציורי, פשוט, עם גוון קלאסי. אין ממש התאמה בין הפונט העברי לאנגלי, אבל מלבד זאת, נעים. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: עורך האוסף, צ'רלי סולומון, החל את הקריירה שלו בישראל כעורך מוסיקלי ברשת ג' בשנות השמונים. למרבה ההפתעה, כרשת ג' הייתה עדיין בשיאה, הוא עזב את התחנה ב-1988 לטובת עבודה במחלקה הבין לאומית של הד ארצי. המחלקה שלו בהד ארצי היתה קטנה, בתחילתה שני אנשים בסך הכל, כשש שנים אחרי כן, כשהוא עזב את הד ארצי, הם השתדרגו לשלושה. במהלך הקריירה שלו בהד ארצי, סולומון היה אחראי לעשייתם של כשלושים אוספים, חלקם היו להצלחות גדולות מאוד, חלקם הם אבני דרך בהיסטוריית האוספים הישראלית.
ב-1994, כשחברת הליקון זכתה ברשיון להפצת חברת Polygram העולמית (שעד אז יוצגה בישראל על ידי פונוקול), סולומון פותה לעבור מהד ארצי, ובמשך שלוש שנים הוא המשיך בפועלו בהליקון. עבודתו של סולומון בהליקון לא היתה מאוד שונה וגם שם הוא היה אחראי על עריכתם של כמה אוספים מעניינים. את הקונספטים לאוספים שהוא ערך, הוא ייבא בעיקר מפעילותו בהד ארצי. כך היתה לדוגמה עם סדרת "Shine On" שהתעסקה באייטיז (בהד ארצי הוא היה אחראי על סדרת "שמונים מי יודע"), סדרת "היטליסט" שהתעסקה בפופ (בהד ארצי הוא היה מאדריכלי סדרת "היטמן") וגם אוספים כגון "With All My Heart", אוסף שירי אהבה בסגנון סדרת "אהבה לנצח" שהוא הינדס בזמנו בהד ארצי.
במקרים מסויימים, כמו בזה של "שיין און", הסדרות שסולומון יצר להליקון היו להצלחה אומנותית ומסחרית אדירה, במקרים אחרים, כמו האוסף "With All My Heart", הרעיון ליצור סדרת אוספים של שירי אהבה לא צלח והאוסף היה לכישלון. הכישלון נובע פחות בגלל התוכן האומנותי של האוסף, שהוא לא רע, הסיבה היא בעיקר מפני שסדרה כמו "אהבה לנצח" של הד ארצי שלטה בשוק ולהכניס מוצר חדש שיתחרה בהן, היה למשימה קשה מאוד באותה תקופה.

ציון: 7

ערך אספני: 10 ₪