Planet Goa

שם האוסף: Planet Goa

תת כותרת: אוסף טראנס-גואה

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1995

עורכים: דיג'יי אליאד ג'י ודיג'יי יניב וסרהולץ

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20179-2

רשימת השירים:

1. Marco Bailey - Dreamwaves (6:13)
2. Solar Eclipse - From Here To Enlightment (9:19)
3. Taucher - Infinity (Phase III) (5:32)
4. Marco Bailey - Planet Goa (5:02)
5. Monsoon (2) - Monsoon (Original Mix) (9:44)
6. Emmanuel Top - Turkich Bazar (6:31)
7. Marco Bailey - Place To Heaven (6:04)
8. Emmanuel Top - Acid Phase (5:18)
9. Silicum - Spirit Of Ankh (10:26)
10. 101 Trance - My Dream (Mantra Mix) (5:30)

עטיפה: אין קרדיט למעצב/ת. עטיפה נכונה לז'אנר הטראנס, שמדבר נכון גם עם שם האוסף, כוכב גואה. נאה. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: הרעיון של האוסף "פלאנט גואה" דומה לרעיון האוספים שאן.אם.סי רקמו סביב ההצלחה של סקוטר באותה תקופה. כזכור, סקוטר היו להיסטריה בישראל באמצע הניינטיז, אבל עדיין לא היה להם אלבום מלא, שאותו היה ניתן למכור לציבור. הפתרון של אן.אם.סי היה יצירת אוספים שהתבססו רבות על שני הסינגלים-להיטים הראשונים שלהם, אוספים שהשתמשו רבות גם בביסיידים והרמיקסים של סקוטר. כך ראו אור "Move Your Ass", "This is... Trance" ו"היטבוקס 6".

"פלאנט גואה" פועל, כאמור, בצורה דומה, כשהוא רוכב על ההצלחה של הקטע "Dreamwaves" של מפיק הטראנס הבלגי מרקו ביילי. הקטע "Dreamwaves" התפרסם, בין השאר, בזכות זה שהוא הפך לאות התכנית "קופסת הלהיטים" ברשת ג' וביחד עם עליית סצנת הטראנס והדרים-מיוזיק באותה תקופה, היה קל לבנות אוסף סביב הקטע הזה. 

לצורך הכנת האוסף גייסו באן.אם.סי את דיג'יי אליאד ג'י ואת דיג'יי יניב וסרהולץ, שני תקליטי טראנס צעירים, שהרכיבו כאן תמהיל שרובו מורכב מקטעי טראנס שיצאו בחברות אירופאיות עצמאיות. כצפוי, יש כאן בין עשרת הקטעים שלושה קטעים של ביילי, שסביבו נבנה הדיסק. אחד הקטעים העניק לאוסף את שמו ותקופה קצרה אחר-כך הוא גם העניק לביילי את שמו של אלבום הבכורה שלו. זאת לא הפעם הראשונה שאוסף ישראלי ניבא את שם האלבום של האומן שהוא נבנה סביבו, הסיפור היה דומה עם "דרימלאנד" ש-IMP הוציאו סביב הקטע "Children" של רוברט מיילס, שם שאחר-כך שימש את מיילס באלבום הבכורה שלו. 

נחזור לאוסף - מדובר באוסף נחמד, שגם זכה להצלחה יחסית לאוספי ז'אנר הטראנס באותה תקופה.

אבי לבקוביץ', מומחה הז'אנר, מוסיף לגבי האוסף:

"הסינגל של Dreamwaves כלל שלושה קטעים וכולם כלולים באוסף. עם זאת, במבט לאחור האוסף שווה בזכות שני הקטעים של עמנואל טופ. מדובר בשני תותחים כבדים. שאר הקטעים, מלבד זה של טאוכר שהיה להיט ערוץ "ויוה" טיפוסי (כלומר טראנס מיינסטרימי. ויוה היה ערוץ מוסיקה גרמני ששידר רצועות ארוכות של המוסיקה המיינסטרימית באותה התקופה, יורודאנס וטכנו), הם פילרים אנונימיים לכל דבר ועניין. מרקו ביילי עצמו הפך אמנם לתקליטן ידוע, אבל בכלל לא של טראנס ובכלל לא בסדר גודל בינלאומי. כנראה שהוא עצמו ובטח מעריציו לא זוכרים את סינגל הבכורה שלהם. סיכוי שבארץ זה המקום היחיד בעולם שהקדיש לו כזו תשומת לב. ולזכותה של קופסת הלהיטים ייאמר. למיטב הבנתי הקטע הזה היה בוסטר מכירות נאה לאוסף. 

עמנואל טופ, ששני הקטעים האלה שלו הם בהחלט קטעים בעלי שיעור קומה בקהיליית הטראנס העולמית, הוציא שנתיים מאוחר יותר את אחת מהקלאסיקות הגדולות של הטראנס, "Seven Days and One Week". הם היו שלישיה, הוא והצמד שעמד מאחורי "Age of Love", בפני עצמו הקלאסיקה כנראה הכי גדולה של הטראנס. טאוכר באותה התקופה פעל ביחד עם שני דינוזאורים של טראנס, בפרנקפורט, ה"מכה" של הטראנס. עם טורסטן שטנצל (מאוחר יותר: יורק, סאקין אנד פריינדס. באותה התקופה n.u.k.e) וטאלה 2xlc. שיתוף הפעולה עם טאלה היה מין סופרגרופ בין שניים מהמפעלים הגדולים בפרנקפורט: המיוזיק הול והטכנוקלאב. "Infinity" היה כרטיס הביקור של טאוכר, במובן הזה שהקליפ שלו היה מורכב כולו מתמונות של צוללן, שזו היתה בעצם הפרסונה של טאוכר במסיבות שלו. טאוכר בגרמנית זה צוללן. 

במזל יצא ל-NMC שהיתה להם גישה לדיסקוגרפיות העשירות ביותר של הטראנס. באוספים האחרים שציינו למעלה הם פישלו בבחירת הקטעים, במבחן הזמן. כאן פחות. כאן, "פלאנט גואה" הוא חלון ראווה ראוי למה שקרה בעולם בתקופה ההיא. רק שאלה אחת. מה הקשר בין התוכן של האוסף לגואה? התשובה, כמובן, שאין. התקשורת בארץ מכרה את בקלאבינג בתור חבילה אחת מבולבלת של "אסיד". סביר שאף אחד מהקטעים האלה לא נוגן בגואה באמת. בטח לא ב-1995. אם הם היו יוצאים ב-1991 אולי הם היו מתאימים לקו המוסיקלי בגואה. ב-1995 הוא היה שונה בתכלית השוני ממה שיש כאן".

ציון: 7

ערך אספני: 50 ש"ח

Move Your Ass

שם האוסף: Move Your Ass

תת כותרת: Mega Rave Party - 16 Rave Hits and Anthems

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1995

עורך: משה מורד

שיווק: ארז פרי

מק"ט: 20153-2

רשימת שירים:

1. Scooter - Move Your Ass! (Video Edit) (3:54)
2. M (2) - Razzia 2 (This Club Is Closed Forever) (Radio Mix) (3:43)
3. Para Doxa - We Are Ravin' (12" Mix) (5:01)
4. Wonderboy - Wave Of Rave (Radio Version) (3:32)
5. Ravira - Moon River (The Ravers Anthem) (4:56)
6. Taucher - Fantasy (Mark Oh Remix) (5:06)
7. Bio-Logicalz, The - What I Mean (Digital Audience Mix) (6:43)
8. D-Sign - When It's Cold (Harmony Mix) (5:34)
9. Rave Rebels - Cosmic Heaven (Video Mix) (3:29)
10. Star Wash - Disco Fans (Video Mix) (3:17)
11. Club Mad - The Witch Doctor ("OO-EE-OO-A-A") (Country Rave Mix) (3:34)
12. Zong!! - Tangoa (Radio Mix) (3:41)
13. Casatschok Beat - Casatschok (Feel Good Mix) (4:41)
14. D.J. Satanic - El Exorcista III (Trance Infernal) (Infernal Mix) (5:32)
15. Tokyo Ghetto Pussy - Ev'rybody On The Floor (Raving Pussy Mix) (5:15)
16. EWW and E.G.I. - R-Ave Maria (Quasimodo Dance Mix) (5:49)

עטיפה: עיצוב של נורית וינד-קידרון. זה די מצחיק. נראה כמו משהו שעשו בתוכנת "צייר" של ווינדוז. לא להאמין שזאת לא עטיפה של דיסק פיראטי. ציון עיצוב: 3

ביקורת ורקע: אחרי שאן.אם.סי הוציאו שני אוספים שמבוססים על "הייפר הייפר", להיט הבכורה של סקוטר ("היטבוקס 6" ו"This is... Trance"), גם הלהיט הבא של ההרכב הגרמני הצריך הערכות מיוחדת. הסינגל השני שלהם היה "Move Your Ass", הוא יצא בתחילת 1995 וזכה להצלחה ולעניין רב. 

כמו במקרה של "הייפר הייפר", מכיוון שלסקוטר עוד לא היה אלבום, באן.אם.סי מהרו לרקום אלבום אוסף סביב השיר הזה, אוסף שנושא את שם הקטע. באוסף, אחרי השיר של סקוטר, הם תקעו עוד 15 קטעים בסגנון. הקו המוזיקלי היה מוזיקת הארדקור-רייב - המצאה גרמנית חדשה לאותם זמנים. מדובר היה בילד חורג של ההאוס, שהתרבה ביחד עם היורודאנס (עם רומן מהצד עם מוזיקת הטקנו). התוצאה היתה ז'אנר מהיר, 160 בי.פי.אם פלוס בדרך כלל, עם מלודיות קליטות, לרוב עם שירה בסיסית. הסגנון הזה היה היסטרי באותם ימים. אגב, לז'אנר הגרמנים קראו "רייב", אבל בגלל שהמושג הזה היה כבר בשימוש לסגנון קצת אחר בשאר העולם - אז היו לו עוד כינויים כשהבולט מבינהם היה האפי-הארדקור.

חוץ מסקוטר, האמנים המובילים של הז'אנר היו מארושה, ווסטבאם ו-Mark Oh. כל האומנים האלו לא מופיעים באוסף הזה, מסיבות חוזיות. למרות זאת, באן.אם.סי כן הצליחו לאסוף מספיק יצירות מהתחום כדי למלא אוסף שלם שלו. מה שכן, "Move Your Ass" לא היה להיט ברמה של "הייפר הייפר" ולמכור אוסף סביבו היה רעיון שלא צלח והאוסף כשל.
חוץ מהשיר של סקוטר וקטעי ההאפי-הארדקור האנונימיים, אין כאן בשורה מרתקת. הדבר היחידי להצביע עליו מבין הקטעים הוא רצועה מס' 11 של ההרכב Club Mad. ההרכב הזה היו עוד להקה ישראלית שהוקמה על ידי משה מורד, מנהל המחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי בניינטיז ועורך רוב האוספים הלועזיים בחברה באותם שנים. מורד חיפש באותה תקופה לא רק לייבא קטעים מאירופה, הוא חיפש גם לעשות את הדרך ההפוכה. שותפיו של מורד היו קובי ישראל, שצילם עטיפות רבות לאוספי אן.אם.סי השונים ומורד אילן. הנסיונות הראשונים שלהם היו בהרכב היורודאנס Sultans of Dance, שהוציא שלושה סינגלים. הסינגלים האלו הופיעו בישראל בשלושה פרקים שונים של סדרת "היטבוקס" וגם יצאו כסינגלים בצרפת, שווייץ, יוון וספרד. ההדפסות האירופאיות של הסינגלים היו בכל מני חברות אינדי שקשורות בצורה עקיפה ל-Sony Music. הקטעים של סולטנס הופיעו גם בכמה עשרות אוספי דאנס אירופאיים, אבל למרות שניתן לראות בנוכחות הזאת באירופה כהצלחה, המציאות היתה קצת פחות ורודה ולמעשה סולטנס נותרו הרכב זניח שלא באמת הצליח וההימצאות שלהם באוספים שונים היתה על תקן הפילר.
הסיפור היה דומה גם עם ההרכב Peace Gang, שמורד הקים ב-1993 ביחד עם אותם האנשים. הפיס גאנג הוציאו סינגל אחד, חידוש ל"Give Peace a Chance" של ג'ון לנון וארחו שם את הראפר הישראלי סילברדון. הסינגל יצא בחברה הגרמנית הנחשבת Zyx, אבל כמו הפרוייקט של הסולטנס - גם הפיס גאנג לא השאירו את חותמם על העולם.
Club Mad, ההרכב שמופיע כאן באוסף, היה הרכב של חידושים של להיטי קלאב מד ידועים, בביצועים יורודאנסיים. ההרכב כלל שוב את אותם שותפים והם הוציאו כמה חידושים ל"Agadou", "Besame Mouco" ול"Witch Doctor". השירים האלו יצאו בחברות צרפתיות וגרמניות קטנות, הופיעו בכמה אוספים, אבל שוב - בגדול נחלו כישלון.
הנסיון האחרון של השלישיה לפרוץ לשוק העולמי היה באמצעות ההרכב "Lolita and Friends" בשנת 1995. השלישיה הביאה הפעם זמר וזמרת, כמו בהרבה הרכבי יורו והוציאה חידוש לשיר "My Heart Belongs to Daddy". גם השיר הזה יצא בחברות דאנס צרפתיות וגרמניות, גם הוא הופיע בכמה אוספי דאנס ביבשת, אבל גם הוא לא היה הצלחה.
למרות שההרכבים האלו זניחים - עבור חובבי יורודאנס מדובר בפנינים, בפרטי אספנים, בקטעים שמעידים על כך שבישראל של אמצע הניינטיז היתה פעילות אקטיבית מרתקת וניסיונית בתחום.
משה מורד עשה עבודה טובה במחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי בשנות התשעים. אלבומי הזהב והפלטינה הרבים, בעיקר של האומנים של סוני מיוזיק, הם הוכחה לכך. גם בתחום האוספים - ניתן לראות את העושר האדיר של אוספים שיצאו בחברה במגוון תחומים. נכון, לא כל האוספים אחידים ברמתם, אבל בסך הכל אי אפשר שלא להתרשם.
אחרי שמורד עזב את אן.אם.סי הוא עבר לעבוד בחברת EMI בלונדון בלייבל שהתמחה במוזיקת עולם. הוא גם כתב ספרים מעניינים על מוזיקה והוא נחשב למומחה עולמי בתחומים שונים - ההוכחה לכך היא שה-BBC הזמין אותו לעשות תכניות רדיו רבות.
כיום, מורד הוא מנהל תחנת הרדיו של 88 בתאגיד השידור הציבורי (לפני כן הוא מילא את התפקיד בקול ישראל). 88 היא תחנה שמשדרת בעיקר רוק ומוזיקה אלטרנטיבית, למרות שיש בה גם מקום לסגונות אחרים כמו פופ אייטיז, דיסקו ועוד. למרות ההצלחה של מורד בניהול תחנת הרוק והאלטרנטיבה, עבור ישראלים רבים הוא לנצח יחשב כאושייה מובילה מתחום הדאנס, אולי האושיה הבכירה ביותר שהיתה בארץ. מורד היה חלוץ ביצירה ובהבאה של מוזיקת היורודאנס לישראל, מישהו שהיה לו אימפקט עולמי כאמן, עם קשרים משוגעים בתעשייה, משיהו שאפילו זכה לככב בקליפ של ה-KLF! בגלל המוניטין של מורד ככזה, לכל אלו שגדלו והעריצו אותו - חסרה ההתייחסות לז'אנרים השונים של מוזיקת הדאנס והפופ מהניינטיז בתחנת הרדיו שהוא מנהל, התעלמות שמעולם לא הוסברה.

ציון: 6

ערך אספני: 25 ש"ח

המצעד הלועזי השנתי של רשת ג' לשנת 1995

פוסט שלא דורש יותר מדי מילים. פשוט להאזין לתכנית המושלמת הזאת, אחת מהפקות הרדיו היפות שנעשו כאן. מצעד קולח, עם ראיונות עם רז ניצן, עדן הראל, דנה אינטרנשיונל ורמי קליינשטיין. ג'ינגלים מבריקים, סטיסטיקות מצויינות, מוסיקה מדהימה, מתח, שהוא כמובן תוצר של ההגשה המבריקה של עופר נחשון.

תחנת שידור: רשת ג'
תאריך שידור: 30.12.1995

מגיש: עופר נחשון
מגישת אייטמים: סיגל הורן
עורך: יוסי כסיף
הפקה: חיים רייכנטל, ארנון גל ועופר מנחם
הפקת ג'ינגלים: ענת נווה
טכנאי: עדי נווה
סטיסטיקות: זיו תדהר
הקלטה עבור קול ישראל: אריק מרקוס
הקלטה מהרדיו: אנדריאה סלצ'אן ויניב בר
עריכה דיגיטלית: אופיר פלג

Orient House vol. 1

שם האוסף: Orient House vol. 1

תת כותרת: House & Tribal Beats - אוסף האוס בעריכת DJ איתן תבור

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Underground

שנה: 1995

עריכה: איתן תבור

הפקה: ערן דיה ומשה מורד

מק"ט: 20142-2

רשימת שירים:

1. Thermo Statik - Men Beat The Drum (6:49)

2. Fog, The - Been A Long Time (Rio's Pride Mix) (6:18)

3. Spank Spank - Freak It! (Club Mix) (5:50)

4. Burning Vinyl - Brainrush (XS Club Mix) (feat. D.J. Joe Jam) (7:07)

5. Batucatimbale - Batucatimbale (Timbaltribe Batuflash) (8:16)

6. Moby - Feeling So Real (Old Skool Mix) (5:47)

7. Fragile - Watch U (Trumpet Mix) (4:58)

8. 24Hour Experience - Need A Man (6:20)

9. Espiritu - Bonita Manana (Vicious Extended Mix) (8:33)

10. Barbara Tucker - I Get Lifted (Loveland's Lift Me Down Dub) (5:43)

11. Hyper Go-Go - It's Alright (Rampling's 'Full On' Euro Remix) (7:52)

איתן תבור (תמונה באדיבות אמיר אשר)

עטיפה: עיצוב של נורית וינד-קדרון על צילום של בועז תורג'מן מ"Flash". תמונה מפוקסלת של אישה יושבת. היום זה נראה קצת דל, ב-1995 זה נראה טוב. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אוסף טרייבל האוס והארדקור האוס טוב לתחומו, שמוסיקלית אין יותר מדי מה לכתוב עליו. הסיפור המעניין כאן הוא עורך האוסף, דיג'יי איתן תבור, ז"ל. תבור התאבד בשנת 1999 בשריפה עצמית כשהוא בן 37, כשהקריירה שלו בדעיכה. תבור החל את הקריירה של כתקליטן גל-חדש באמצע שנות השמונים במועדון ה"ליקוויד" האגדי, תוך כדי שהוא זוכה בזכות כשרונו לתואר "מיתולוגי". תבור היה תקליטן רגיש וערני לטרנדים והוא היה הדיג'יי המקומי הראשון לזהות את עליית מוסיקת האסיד-האוס בסוף האייטיז וגם הראשון להביא אותה לארץ. הוא עבר לתקלט במועדונים החלוציים ה"שירוקו" וה"אליזבת" והגיש תכנית דאנס ברדיו "קול השלום", כל זה עדיין באייטיז.

בשנות התשעים, דווקא כשמוסיקת ההאוס נכנסה בצורה אינטנסיבית לארץ, מעמדו דעך. הוא המשיך לתקלט והיה מהראשונים לארגן בישראל מסיבות טבע, אבל הוא כבר לא היה הדיג'יי נאמבר וואן, כאן, כפי שהוא היה באמצע-סוף האייטיז. למרות זאת, הוא תקלט ב"זמן אמיתי" וגם הגיש תכנית דאנס בגלי צהל, תוך כדי שהוא מגדל דורות שלמים על ברכי מוסיקת ההאוס. במקביל הוא תקלט באירועים, כמו בתמונה המצורפת, מתוך חתונתו של שדרן הרדיו המוכשר אמיר אשר.

הייתי מספר עוד על תבור, אבל המידע עליו ברשת מאוד חלקי והייתי שמח אם אנשים בתגובות יוכלו לספר עליו קצת יותר, כדי לכתוב עליו משהו יותר מעמיק בעתיד. אנשים שזוכרים מקומות שהוא תקלט ומסיבות שהוא עשה, כמו גם אנשים שסתם זוכרים סיפורים עליו, בבקשה שתפו.

נסיים עם עוד כמה מלים על האוסף - ערן דיה, שניהל אז את מחלקת הדאנס באן.אם.סי, הכיר טוב את השטח וידע להביא את תבור כדי שיערוך את המוסיקה שהוא תקלט באותה תקופה. חבל שהאוסף לא ממוקסס, אז היה יכול להיות לנו תיעוד נדיר של הכישרון שלו. בכל זאת, נשאר לנו משהו ממנו, זה גם משהו.

ציון: 10

ערך אספני: 30 ₪

I Love Disco

שם האוסף: I Love Disco

תת כותרת: מת על דיסקו

חברת תקליטים: הליקון/ הד ארצי/ Mercury

שנה: 1995

עריכה: צ'רלי סולומון "עם קצת עזרה מחברי": רן עצמון, גדי גידור, אבי מאור, אילן בן שחר ובני דודקביץ'

הפקה: צ'רלי סולומון

מק"ט: 525653-2

רשימת שירים:

CD1:

1. Abba - Dancing Queen (3:50)
2. Boney M - Sunny (3:58)

3. Santa Esmarelda - Don't Let Me Be Misunderstood (3:25)

4. 5000 Volts - I'm On Fire (2:48)

5. Gloria Gaynor - Never Can Say Goodbye (2:59)

6. John Travolta - The Grease Megamix (You're the One That I Want/ Greased Lightning/ Summer Nights) (with Olivia Newton-John) (7" Version) (4:49)

7. Kool and the Gang - Celebration (3:36)

8. Gibson Brothers - Cuba (2:56)

9. Lipps Inc - Funky Town (3:58)

10. Eruption - I Can't Stand the Rain (3:01)

11. Silver Convention - Get Up and Boogie (3:56)

12. Chic - Le Freak (3:45)

13. Diana Ross - Upside Down (3:37)

14. Barry White - You're the First, The Last, My Everything (4:34)

15. Stylistics, The - I Can't Give You Anything But My Love (3:15)

16. Hues Corporation - Rock the Boat (3:04)

17. Third World - Now That We've Found Love (3:53)

18. Baccara - Yes Sir, I Can Boogie (4:27)

19. Leif Garrett - I Was Made for Dancing (3:15)

20. Love Unlimited Orchestra - Love's Theme (4:06)

CD2:

1. Village People - Y.M.C.A. (3:43)
2. Donna Summer - I Feel Love (3:46)

3. Giorgio Moroder - The Chase (3:36)

4. Amii Stewart - Knock on Wood (4:06)

5. Trammps - Disco Inferno (3:34)

6. Thelma Houston - Don't Leave Me This Way (3:37)

7. Chaka Khan - I'm Every Woman (3:39)

8. Alicia Bridges - I Love the Nightlife (3:27)

9. Candi Staton - Young Hearts Run Free (3:48)

10. Evelyn "Champagne" King - Love Come Down (3:34)

11. Sister Sledge - We Are Family (3:35)

12. Rose Royce - Car Wash (3:17)

13. Gene Chandler - Get Down (3:37)

14. James Brown - Get Up (I Feel Like Being a) Sex Machine (5:16)

15. Edwin Starr - War (3:20)

16. Odyssey - Going Back to My Roots (5:24)

17. Yarborough and Peoples - Don't Stop the Music (4:06)

18. Andy Gibb - Shadow Dancing (4:34)

19. Van McCoy - The Hustle (3:46)

עטיפה: עיצוב של שרון מורו. מרכז העיפה מציג תקרת דיסקוטק עם כל התאורה שלו. על התמונה הזאת מעוצב לוגו האוסף וטקסט עם אמנים בולטים מתוכו. הלוגו והאותיות נראים מצויין, התמונה של התקרה - לא משהו. בסך הכל עובר בסדר. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי שצ'רלי סולומון עזב את הד ארצי, הוא עבר לעשות אוספי נוסטלגיה בחברת הליקון ובשנים 1994-5 הוא הפציץ עם כמה כאלו. אוסף שאנסונים, אוסף שירי אהבה ישנים, סדרה של ארבעה אוספי סיקסטיז, וגם סדרת אייטיז חדשה (Shine On). אז כצפוי, בין ההתעסקות עם הסיקסטיז והאייטיז, היה נדרש שיהיה גם אוסף סבנטיז וזה בא בדמות אוסף הדיסקו הכפול, "I Love Disco". בעברית קראו לאוסף "מת על דיסקו" והאוסף יצא בשיא הרטרו לז'אנר, באמצע הניינטיז. האוסף יצא ביחד עם הד ארצי, שכמו הליקון, עד אז לא הוציאה אוסף דיסקו. האוסף כולל קטעים תותחיים והוא ערוך מצויין. למרות זאת, הוא הסתפק בכמות מכירות ביינונית של כ-5000 עותקים, שזה הרבה פחות מרשים מהכמות שמכר האוסף המתחרה של אן.אם.סי, "TheBest Disco in Town", שיצא באותה תקופה והיה להצלחת ענק. למה האוסף של אן.אם.סי הצליח וזה פחות? לפעמים קשה לשים את האצבע על הנקודה, אבל אני משער שהאוסף של אן.אם.סי פשוט שווק טוב יותר. מקופסה הוורודה המיוחדת שלו והעיצוב שקרץ לקהילה ועד זה שהוא נמכר במחיר מוזל לדיסק כפול, הדברים הקטנים האלו פשוט עשו את ההבדל. כך, לאוסף של אן.אם.סי גם יצא חלק שני, המכירות של האוסף של הליקון והד ארצי, לעומת זאת, לא הצדיקו פרק המשך.

ציון: 8

ערך אספני: 60 ₪

House Party 3

שם האוסף: House Party 3

תת כותרת: The Sound of Happy House and Progressive House

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive

שנה: 1995

עורכים: שרון "צ'ופי" פרוינדליך, רוברט גיטלמן ואורן קריסטל

מפיקים: רוברט גיטלמן, אורן קריסטל, הדס שליסל ודניאל בוחניק

מק"ט: 2021-2

רשימת שירים:

1. Dominica - Gotta Let You Go (Club Mix) (6:22)

2. Ralphi Rosario - Brinca (Edit Vocal Mix) (5:32)

3. Melody Paradise - Boom Box (5:32)

4. B.O.D. - No More Mind Games (It's A Dream Mix) (3:08)

5. Pleasure Club - Get Trippy (Trip Is Ir Da Track Mix) (7:55)

6. Quadripart - (Make) Love (Club Mix) (6:03)

7. MD X-Spress, The - Welcome 2Da Klub (X-Otic Mixx) (4:50)

8. U.M.I. - House Is (Full Mix) (7:08)

9. DJ EFX - Disco Dancin' (Intro Mix) (4:05)

10. R.A.W. - Higher (Feel It) ("More" Keith Mix) (5:43)

11. Justine - Want Me, Love Me (F.O.S. Love Guitar Mix) (5:16)

12. MD X-Spress, The - God Made Me Phunky (Original Mixx) (6:10)

13. Wink - Higher State Of Consciousness (Tweekin' Acid Funk) (6:14)

עטיפה: עיצוב של בעז רוסנו. העטיפה של החלק הראשון והשני, עם צבעים אחרים והספרה 3 מאחור. ציון עיצוב: 3

ביקורת ורקע: פרק שלישי של סדרת "האוס פארטי". 13 קטעים האוסיים, בעיקר כאלו שזכו לחשיפה במועדונים בלבד ולא עשו את הקרוס-אובר למצעדים, רדיו ופלטפורמות אחרות. יוצאי דופן הם הקטע הפותח והמסיים באוסף. זה הפותח של דומיניקה, היה סביבו באזז קטן והוא אפילו הוחתם להפצה על ידי וורנר בראדרז, השלוחה הבריטית. הוא קיבל השמעות רדיו פה ושם ועורר עניין, אבל בסופו של דבר לא נסק. הקטע הזה גם כיכב באוסף "טופ פופ 95 חלק 2", שיצא באותה שנה ואני מאמין שרוב מחפשי הקטע העדיפו אותו באוסף של "טופ פופ", שהיה טיפה יותר אטרקטיבי. הקטע הסוגר של ג'וש ווינק היה אחד מהלהיטי ההאוס הגדולים של הניינטיז, אבל זה קטע שהופיע בעוד חמישה אוספים שיצאו בתקופה, לטעמי כולם אוספים יותר מעניינים מזה. בשורה התחתונה יש כאן צלילים שמעבירים תקופה, אבל שום רצועה שבאמת שווה לחזור אליה, אם אתם לא פריקים של הז'אנר, שמחפשים יציאות נדירות. אוסף שלא הצליח ושהיה נראה שמביא לסופה של הסדרה הכושלת הזאת. למרבה ההפתעה היא חזרה לחיים אחרי שנתיים.

ציון: 5

ערך אספני: 10 ₪

Trance Side of the Moon 3

שם האוסף: Trance Side of the Moon 3

תת כותרת: The Transadelic Experience

חברת תקליטים: קאסבה

שנה: 1995

עורך: רן שריג

מפיקים: רן שריג והדס שליסל

מק"ט: 94007-2

רשימת שירים:

1. Virus - Sun (Jam El Mar Mix) (8:59)

2. Man With No Name - Floor-Essence (Dayglo Mix) (6:05)

3. Psychaos - Psychaos (7:20)

4. Cenith X - Feel (Legend B. Remix) (5:51)

5. Legend B - End Of A Season (95 Acid Remix) (6:06)

6. Infinity Project, The - Ego Shredder (6:47)

7. Disco Volante - Moonraker (Man With No Name Remix) (7:17)

8. TripoNas - Veg (7:18)

9. Illuminatus - Back From The (G)rave (6:37)

10. Scan X - Inside (7:01)

11. Dave Clarke - The Storm (Instrumental) (4:33)

עטיפה: עיצוב של עידו אמין. נראה כמו עטיפת אלבום טראנס סטנדרטי לתקופה, שזה קצת מאכזב, מפני שבקאסבה, עד העטיפה הזאת, ידעו לתת עטיפות שהן מעבר לסטנדרטי. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: על קופסת הדיסק מופיעה מדבקה שמדווחת "סדרת הטראנס הנמכרת ביותר בישראל", עובדה שהיתה נכונה לפרקים הראשון והשני של הסדרה, לשלישי כבר לא. חברת קאסבה הפציעה לעולמנו בקול תרועה בשנת 1994, שנה וקצת אחר כך הם סגרו את המפעל התרבותי הזה.

"טראנס סייד 3" הוא לא בדיוק שירת ברבור ראויה. מדובר באוסף קצת מאכזב, שלא זכה להצלחה גדולה, מה שבטח לא עזר לקאסבה כדי להמשיך. גם מבחינת תוכן האוסף לא מצליח להעיף, חסר בוא קצת האדג' שאפיין את שני הפרקים הקודמים.

ברמת הקוריוז, שמרתי את דף יחסי הציבור שצורף לאוסף (בתמונה משמאל. הקליקו עליו כדי להגדילו), שמספר קצת על הקטעים וגם מדווח שקאסבה היתה בעצם חברת בת של "גונג מיוזיק" ו"הליקון". ריספקט.

ציון: 6

ערך אספני: 30 ₪

Trance Side of the Moon 2

שם האוסף: Trance Side of the Moon 2

תת כותרת: A Trip Beyond Goa Sounds, Hard Trance and Deep Tekno

חברת תקליטים: קאסבה

שנה: 1995

עורכים: רן שריג ואביעד אלברט

הפקה: רן שריג ונירי גתמור

מק"ט: 94003-2

רשימת שירים:

1. Seb - Sugar Shack (Original Mix) (6:37)

2. Taiyo - Taiyo (7:46)

3. Man With No Name - Sugar Rush (5:45)

4. Olivier Le Castor - Dry Cleaning (4:42)

5. Ayahuasca - Propella (6:47)

6. 2 Puissance 30 - Transpyramid Express (Original Mix) (5:32)

7. Technossomy - Elektron Bender (Willie Mix) (8:31)

8. GTO - Majika Dub (5:56)

9. Source Experience, The - Point Zero (8:06)

10. Lionrock - Tripwire (Prankster's Piha Stomp) (6:19)

11. Laurent Garnier - Raw Cut (7:31)

ההלצה המרשימה בעטיפה הפנימית

עטיפה: עיצוב של עידו אמין, שהיה המעצב הקבוע של האלבומים של קאסבה. מעבר לכך שאמין יצר עטיפות יפות, היו בהן גם הרבה הומור, מאוד גלוי. כך, במרכז של כל צלחת הדיסק בכל אחד מפרקי הסדרה הופיע סלוגן הומוריסטי. "מאוד נחמד להיות גמד", היה בראשון. בשני הופיע "יותר קול להיות חתול" ובשלישי "הכי רחוק כשמסביב ירוק". בעטיפה הפנימית גם הופיע סלוגן קצת יותר נחרץ, במעין סוג של פוסטר, שאומר "Don't Tek-no for an Answer". יפה לאללה, מרענן וכיף. מעבר לכך, על פי הקרדיט לאמין על העטיפה בחלק 2, כנראה שמישהו בהולנד גנב לו את העיצוב של החלק הראשון ולכן בקרדיטים נכתב (באנגלית, תרגמתי כאן) - "עיצוב של עידו אמין (שאומר למעריציו הבלתי מזוהים באמסטרדם, שאהבו את היצירה שלו יותר מדי - "למה לגנוב? אני יעשה אתכם דיל! תתקשרו עכשיו ל-iddos@math.tau.ac.il). ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: אחרי ההצלחה של החלק הראשון, בקאסבה מהרו להוציא פרק המשך לסדרת "Trance Side of the Moon", שלקח אותה יותר עמוק לתחום שהיא התהדרה בו - הטראנס. אם האוסף הראשון עוד ערבב בין טראנס להארדקור-האוס ויורו-האוס, כאן כבר הלכו בקאסבה (כמעט) כל הדרך והוציא אוסף טראנסאווי משובח, עם דגש על גואה-טראנס. הכמעט שבסוגריים הוא בגלל שבכל זאת ההאוס והטקנו התגנבו לאוסף הזה פה ושם, אבל המגמה הכוללת ברורה מאוד.

את קטעי האוסף אספו בקאסבה בעיקר מהחברות שהן ייצגו בארץ - XL Recordings ו-React הבריטיות. שאר הקטעים הן בחסות חברת Play it Again Sam הצרפתית, שייצגה בעולם המון לייבלים קטנים של אלקטרוניקה ודאנס, שהקשר של קאסבה עמם נתן להם את האופציה לבחור מרפרטואר עשיר ומעניין. קטע אחד ואחרון הגיע באדיבות הד ארצי.

חלק 2 זכה להצלחה יפה ובקאסבה היו מרוצים והמשיכו, עוד באותה שנה, לחלק מספר 3 של הסדרה.

עוד מילה על משהו שקשור לאוסף ולקאסבה: בקאסבה למדו ויישמו משהו שחברות התקליטים בבריטניה עשו באותה תקופה

הגלויה שצורפה לדיסק

וזה יצירת מיילינג-ליסט, כזה אמיתי, בדואר, עם בולים, לפני שהיה אימייל... בהמון דיסקים בבריטניה באותה תקופה צורפה גלויה, שהמשלוח שלה היה בחינם, שבאמצעותה בחברות התקליטים צרפו את ציבור הקונים לרשימת דיוור שבה הם קיבלו מידע על הוצאות שיכלו לעניין אותם. קאסבה ניסו זאת גם והם צרפו בעצמם גלויה, שהמשלוח שלה שולם על ידיהם, עם שאלון קצר בנוגע להעדפות של מי שקונה את הדיסקים שלהם. אני לא יודע עד כמה היוזמה הזאת יושמה, מפני שקאסבה לא פעלה עוד הרבה זמן, אבל ללא ספק זאת יוזמה שמראה על הרצינות של החברה הזאת ויישור הקו שלהם עם הנעשה בעולם.

ציון: 8

ערך אספני: 50 ₪

אהבה לנצח 6

שם האוסף: אהבה לנצח 6

תת כותרת: 17 להיטים רומנטיים

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: אוגוסט, 1995

עורכים: רן עצמון ויואב רייס

מפיק: רן עצמון

מק"ט: ARTON 19591

רשימת שירים:

1. Scarlet - Independent Love Song (3:53)

2. Tom Jones - I Wanna Get Back With You (4:58)

3. Annie Lennox - A Whiter Shade Of Pale (5:18)

4. Take That - Back For Good (4:03)

5. Rednex - Wish You Were Here (3:56)

6. Seal - Don't Cry (6:17)

7. James Ingram - Baby, Come To Me (3:38)

8. Aaliyah - Age Ain't Nothing But A Number (4:12)

9. Frankie Valli - My Eyes Adored You (3:33)

10. George Benson - Greatest Love of All (5:35)

11. Korgis, The - Everybody's Got To Learn Sometime (3:41)

12. David D'or - I'm Not In Love (3:41)

13. Taylor Dayne - Love Will Lead You Back (4:38)

14. Robson and Jerome - Unchained Melody (3:23)

15. Jimmy Nail - Love Will Find Someone For You (3:08)

16. Fleetwood Mac - Oh Daddy (3:52)

17. Cesaria Evora - Sodade (4:52)

עטיפת המארז הראשון של אהבה לנצח

עטיפה: עיצוב של מישל אופטובסקי ואריאן ריבסקי. אותה תבנית רגילה של עטיפות הסדרה, הפעם עם תשע לבבות, שבאמצע שלהם הספרה 6, בקרע. מקושקש. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: בניגוד לסדרות אוספי הלהיטים הרגילות, סטייל היטמן, היטבוקס, טופ פופ וכדו', שיצאו לשוק ובדרך כלל נעלמו מהמדפים תוך חודשים בודדים, האוספים של סדרת אהבה לנצח המשיכו להמכר במשך שנים. לא רק זה, האוספים האלו יצאו גם במארזים של שלוש, כשהמארז הראשון, של פרקים 1, 2 ו-3 יצאו כבר ב-1994 והמארז השני, של פרקים 4, 5 ו-6, ראה אור בתחילת 1996. המארזים האלו נמכרו במכיר מוזל. סוג של שלושה דיסקים במחיר של שניים והם היו להצלחה אדירה, לא פחות מהאוספים הבודדים עצמם.

מארזים, או בודדים, ההיסטריה של "אהבה לנצח" הגיעה לשיאה בשנת 1995, כשפרק שש של הסדרה היה הפרק השני של הסדרה שראה אור באותה שנה. למרבה אכזבתם של האנשים בהד ארצי שהכינו אותה, פרק 6 התקבל בצורה די אדישה, מה שהוביל אותם להבין שהפורמט של להוציא פרק אחד בשנה, כנראה שהוא מספיק. כך, ב-1996 לא ראה אור אף פרק של אהבה לנצח והסדרה חזרה רק ב-1997.

ציון: 5

ערך אספני: 10 ₪